1 Os levitas sacerdotes, e toda a tribo de Levi, não terão parte nem herança com Israel. Comerão das ofertas queimadas do Senhor e da herança dele.

2 Não terão herança no meio de seus irmãos; o Senhor é a sua herança, como lhes tem dito.

3 Este, pois, será o direito dos sacerdotes, a receber do povo, dos que oferecerem sacrifícios de boi ou de ovelha: o ofertante dará ao sacerdote a espádua, as queixadas e o bucho.

4 Ao sacerdote darás as primícias do teu grão, do teu mosto e do teu azeite, e as primícias da tosquia das tuas ovelhas.

5 Porque o Senhor teu Deus o escolheu dentre todas as tribos, para assistir e ministrar em nome do Senhor, ele e seus filhos, para sempre.

6 Se um levita, saindo de alguma das tuas cidades de todo o Israel em que ele estiver habitando, vier com todo o desejo da sua alma ao lugar que o Senhor escolher,

7 e ministrar em nome do Senhor seu Deus, como o fazem todos os seus irmãos, os levitas, que assistem ali perante o Senhor,

8 comerá porção igual à deles, fora a das vendas do seu patrimônio.

9 Quando entrares na terra que o Senhor teu Deus te dá, não aprenderás a fazer conforme as abominações daqueles povos.

10 Não se achará no meio de ti quem faça passar pelo fogo o seu filho ou a sua filha, nem adivinhador, nem prognosticador, nem agoureiro, nem feiticeiro,

11 nem encantador, nem quem consulte um espírito adivinhador, nem mágico, nem quem consulte os mortos;

12 pois todo aquele que faz estas coisas é abominável ao Senhor, e é por causa destas abominações que o Senhor teu Deus os lança fora de diante de ti.

13 Perfeito serás para com o Senhor teu Deus.

14 Porque estas nações, que hás de possuir, ouvem os prognosticadores e os adivinhadores; porém, quanto a ti, o Senhor teu Deus não te permitiu tal coisa.

15 O Senhor teu Deus te suscitará do meio de ti, dentre teus irmãos, um profeta semelhante a mim; a ele ouvirás;

16 conforme tudo o que pediste ao Senhor teu Deus em Horebe, no dia da assembléia, dizendo: Não ouvirei mais a voz do Senhor meu Deus, nem mais verei este grande fogo, para que não morra.

17 Então o Senhor me disse: Falaram bem naquilo que disseram.

18 Do meio de seus irmãos lhes suscitarei um profeta semelhante a ti; e porei as minhas palavras na sua boca, e ele lhes falará tudo o que eu lhe ordenar.

19 E de qualquer que não ouvir as minhas palavras, que ele falar em meu nome, eu exigirei contas.

20 Mas o profeta que tiver a presunção de falar em meu nome alguma palavra que eu não tenha mandado falar, ou o que falar em nome de outros deuses, esse profeta morrerá.

21 E, se disseres no teu coração: Como conheceremos qual seja a palavra que o Senhor falou?

22 Quando o profeta falar em nome do Senhor e tal palavra não se cumprir, nem suceder assim, esta é a palavra que o Senhor não falou; com presunção a falou o profeta; não o temerás.

1 א לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה--עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון

2 ב ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו  יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו  {ס}

3 ג וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח--אם שור אם שה  ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה

4 ד ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך--תתן לו

5 ה כי בו בחר יהוה אלהיך--מכל שבטיך  לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים  {ס}

6 ו וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה

7 ז ושרת בשם יהוה אלהיו--ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה

8 ח חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות  {ס}

9 ט כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם

10 י לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף

11 יא וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים

12 יב כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך

13 יג תמים תהיה עם יהוה אלהיך

14 יד כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם--אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה--לא כן נתן לך יהוה אלהיך

15 טו נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך  אליו תשמעון

16 טז ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר  לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות

17 יז ויאמר יהוה אלי  היטיבו אשר דברו

18 יח נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו

19 יט והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי--אנכי אדרש מעמו

20 כ אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים--ומת הנביא ההוא

21 כא וכי תאמר בלבבך  איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה

22 כב אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבא--הוא הדבר אשר לא דברו יהוה  בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו  {ס}