1 As moscas mortas fazem com que o ungüento do perfumista emita mau cheiro; assim um pouco de estultícia pesa mais do que a sabedoria e a honra.
2 O coração do sábio o inclina para a direita, mas o coração do tolo o inclina para a esquerda.
3 E, até quando o tolo vai pelo caminho, falta-lhe o entendimento, e ele diz a todos que é tolo.
4 Se levantar contra ti o espírito do governador, não deixes o teu lugar; porque a deferência desfaz grandes ofensas.
5 Há um mal que vi debaixo do sol, semelhante a um erro que procede do governador:
6 a estultícia está posta em grande dignidade, e os ricos estão assentados em lugar humilde.
7 Tenho visto servos montados a cavalo, e príncipes andando a pé como servos.
8 Aquele que abrir uma cova, nela cairá; e quem romper um muro, uma cobra o morderá.
9 Aquele que tira pedras é maltratado por elas, e o que racha lenha corre perigo nisso.
10 Se estiver embotado o ferro, e não se afiar o corte, então se deve pôr mais força; mas a sabedoria é proveitosa para dar prosperidade.
11 Se a cobra morder antes de estar encantada, não há vantagem no encantador.
12 As palavras da boca do sábio são cheias de graça, mas os lábios do tolo o devoram.
13 O princípio das palavras da sua boca é estultícia, e o fim do seu discurso é loucura perversa.
14 O tolo multiplica as palavras, todavia nenhum homem sabe o que há de ser; e quem lhe poderá declarar o que será depois dele?
15 O trabalho do tolo o fatiga, de sorte que não sabe ir à cidade.
16 Ai de ti, ó terra, quando o teu rei é criança, e quando os teus príncipes banqueteiam de manhã!
17 Bem-aventurada tu, ó terra, quando o teu rei é filho de nobres, e quando os teus príncipes comem a tempo, para refazerem as forças, e não para bebedice!
18 Pela preguiça se enfraquece o teto, e pela frouxidão das mãos a casa tem goteiras.
19 Para rir é que se dá banquete, e o vinho alegra a vida; e por tudo o dinheiro responde.
20 Nem ainda no teu pensamento amaldições o rei; nem tampouco na tua recâmara amaldiçoes o rico; porque as aves dos céus levarão a voz, e uma criatura alada dará notícia da palavra.
1 א זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט
2 ב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו
3 ג וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא
4 ד אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים
5 ה יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט
6 ו נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו
7 ז ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ
8 ח חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש
9 ט מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם
10 י אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה
11 יא אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון
12 יב דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו
13 יג תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה
14 יד והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו
15 טו עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר
16 טז אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו
17 יז אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי
18 יח בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית
19 יט לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל
20 כ גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר