1 א ויקבצו כל ישראל אל דויד חברונה לאמר  הנה עצמך ובשרך אנחנו

2 ב גם תמול גם שלשום גם בהיות שאול מלך--אתה המוציא והמביא את ישראל ויאמר יהוה אלהיך לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה נגיד על עמי ישראל

3 ג ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם דויד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דויד למלך על ישראל כדבר יהוה ביד שמואל  {ס}

4 ד וילך דויד וכל ישראל ירושלם היא יבוס ושם היבוסי ישבי הארץ

5 ה ויאמרו ישבי יבוס לדויד לא תבוא הנה וילכד דויד את מצדת ציון היא עיר דויד

6 ו ויאמר דויד--כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש

7 ז וישב דויד במצד על כן קראו לו עיר דויד

8 ח ויבן העיר מסביב מן המלוא ועד הסביב ויואב יחיה את שאר העיר

9 ט וילך דויד הלוך וגדול ויהוה צבאות עמו  {פ} br

10 י ואלה ראשי הגברים אשר לדויד המתחזקים עמו במלכותו עם כל ישראל להמליכו--כדבר יהוה על ישראל  {ס}

11 יא ואלה מספר הגברים אשר לדויד  ישבעם בן חכמוני ראש השלושים (השלישים)--הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל בפעם אחת

12 יב ואחריו אלעזר בן דודו האחוחי הוא בשלושה הגברים

13 יג הוא היה עם דויד בפס דמים והפלשתים נאספו שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים והעם נסו מפני פלשתים

14 יד ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה ויכו את פלשתים ויושע יהוה תשועה גדולה

15 טו וירדו שלושה מן השלושים ראש על הצר אל דויד--אל מערת עדלם ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים

16 טז ודויד אז במצודה ונציב פלשתים אז בבית לחם

17 יז ויתאו דויד ויאמר  מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער

18 יח ויבקעו השלשה במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דויד ולא אבה דויד לשתותם וינסך אתם ליהוה

19 יט ויאמר חלילה לי מאלהי מעשות זאת הדם האנשים האלה אשתה בנפשותם כי בנפשותם הביאום ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגבורים

20 כ ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולא (ולו) שם בשלושה

21 כא מן השלושה בשנים נכבד ויהי להם לשר ועד השלושה לא בא  {ס}

22 כב בניה בן יהוידע בן איש חיל רב פעלים מן קבצאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג

23 כג והוא הכה את האיש המצרי איש מדה חמש באמה וביד המצרי חנית כמנור ארגים וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו

24 כד אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלושה הגברים

25 כה מן השלושים הנו נכבד הוא ואל השלשה לא בא וישימהו דויד על משמעתו  {ס}

26 כו וגבורי החילים  עשהאל  {ר} br אחי יואב  {ס}  אלחנן בן דודו מבית לחם  {ס}

27 כז שמות  {ר} br ההרורי  {ס}  חלץ הפלוני  {ס}

28 כח עירא בן עקש  {ר} br התקועי  {ס}  אביעזר הענתותי  {ס}

29 כט סבכי  {ר} br החשתי  {ס}  עילי האחוחי  {ס}

30 ל מהרי  {ר} br הנטפתי  {ס}  חלד בן בענה הנטופתי  {ס}

31 לא איתי  {ר} br בן ריבי מגבעת בני בנימן  {ס}  בניה הפרעתני  {ס}

32 לב חורי  {ר} br מנחלי געש  {ס}  אביאל הערבתי  {ס}

33 לג עזמות  {ר} br הבחרומי  {ס}  אליחבא השעלבני  {ס}

34 לד בני השם  {ר} br הגזוני  {ס}  יונתן בן שגה ההררי  {ס}

35 לה אחיאם  {ר} br בן שכר ההררי  {ס}  אליפל בן אור  {ס}

36 לו חפר המכרתי  {ר} br אחיה הפלני  {ס}

37 לז חצרו הכרמלי  {ס}  נערי  {ר} br בן אזבי  {ס}

38 לח יואל אחי נתן  {ס}  מבחר בן  {ר} br הגרי  {ס}

39 לט צלק העמוני נחרי הברתי נשא כלי יואב בן  {ר} br צרויה  {ס}

40 מ עירא היתרי  {ס}  גרב היתרי  {ס}

41 מא אוריה  {ר} br החתי  {ס}  זבד בן אחלי  {ס}

42 מב עדינא בן שיזא הראובני  {ר} br ראש לראובני--ועליו שלשים  {ס}

43 מג חנן בן מעכה ויושפט  {ר} br המתני  {ס}

44 מד עזיא העשתרתי  {ס}  שמע ויעואל (ויעיאל)  {ר} br בני חותם הערערי  {ס}

45 מה ידיעאל בן שמרי ויחא אחיו  {ר} br התיצי  {ס}

46 מו אליאל המחוים ויריבי ויושויה בני אלנעם  {ס}  ויתמה  {ר} br המואבי

47 מז אליאל ועובד  {ס}  ויעשיאל המצביה  {פ} br

1 Então todo o Israel se ajuntou a Davi em Hebron, dizendo: Eis que somos teus ossos e tua carne.

2 Já dantes, quando Saul ainda era rei, eras tu o que fazias Israel sair, e entrar; também o Senhor teu Deus te disse: Tu apascentaras o meu povo Israel; tu serás príncipe sobre o meu povo Israel.

3 Assim vieram todos os anciãos de Israel ao rei, a Hebrom; e Davi fez com eles um pacto em Hebrom, perante o Senhor; e ungiram a Davi rei sobre Israel, conforme a palavra do Senhor por intermédio de Samuel.

4 Então Davi, com todo o Israel, partiu para Jerusalém , que é Jebus; e estavam ali os jebuseus, habitantes da terra.

5 E disseram os habitantes de Jebus a Davi: Tu não entrarás aqui. Não obstante isso, Davi tomou a fortaleza de Sião, que é a cidade de Davi.

6 Davi disse: Qualquer que primeiro ferir os jebuseus será chefe e capitão. E Joabe, filho de Zeruia, subiu primeiro, pelo que foi feito chefe.

7 Então Davi habitou na fortaleza, e por isso foi chamada cidade de Davi.

8 E edificou a cidade ao redor, desde Milo em diante; e Joabe reparou o resto da cidade.

9 Davi tornava-se cada vez mais forte; porque o Senhor dos exércitos era com ele.

10 São estes os chefes dos valentes de Davi, que o apoiaram fortemente no seu reino, com todo o Israel, para o fazerem rei, conforme a palavra do Senhor, no tocante a Israel.

11 Esta é a relação dos valentes de Davi: Jasobeão, filho dum hacmonita, o chefe dos trinta, o qual, brandindo a sua lança contra trezentos, duma só vez os matou.

12 Depois dele, Eleazar, filho de Dodó, o aoíta; ele estava entre os três valentes.

13 Este esteve com Davi em Pas-Damim, quando os filisteus ali se ajuntaram à peleja, onde havia um pedaço de campo cheio de cevada; e o povo fugia de diante dos filisteus.

14 Mas eles se puseram no meio daquele campo, e o defenderam, e mataram os filisteus; e o Senhor os salvou com uma grande vitória.

15 Três dos trinta chefes desceram à penha; a ter com Davi, na caverna de Adulão; e o exército dos filisteus estará acampado no vale de Refaim.

16 Davi estava então no lugar forte, e a guarnição dos filisteus estava em Belém.

17 E Davi, ofegante, exclamou: Quem me dera beber da água do poço de Belém, que está junto à porta!

18 Então aqueles três romperam pelo arraial dos filisteus, tiraram água do poço de Belém, que estava junto à porta, e a trouxeram a Davi; porém Davi não a quis beber, mas a derramou perante o Senhor,

19 dizendo: Não permita meu Deus que eu faça isso! Beberia eu o sangue da vida destes homens? Pois com perigo das suas vidas a trouxeram. Assim, não a quis beber. Isso fizeram aqueles três valentes.

20 Abisai, irmão de Joabe, era o chefe dos três; o qual, brandindo a sua lança contra trezentos, os matou, e teve nome entre os três.

21 Ele foi mais ilustre do que os outros dois, pelo que foi feito chefe deles; todavia não igualou aos primeiros três.

22 Havia também Benaías, filho de Jeoiada, filho de um homem valente de Cabzeel, autor de grandes feitos; este matou dois filhos de Ariel de Moabe; depois desceu e matou um leão dentro duma cova, no tempo da neve.

23 Matou também um egípcio, homem de grande altura, de cinco côvados. O egípcio tinha na mão uma lança como o órgão de tecelão; mas Benaías desceu contra ele com um cajado, arrancou-lhe da mão a lança e com ela o matou.

24 Estas coisas fez Benaías, filho de Jeoiada, pelo que teve nome entre os três valentes.

25 e o mais ilustre, contudo não igualou aos primeiros três; e Davi o pôs sobre os da sua guarda.

26 Os valentes dos exércitos: Asael, irmão de Joabe; El-Hanã, filho de Dodó, de Belém;

27 Samote, o harorita; Helez, o pelonita;

28 Ira, filho de Iques, o tecoíta; Abiezer, o anatotita;

29 Sibecai, o husatita; Ilai, o aoíta;

30 Maarai, o netofatita; Helede, filho de Baaná, o netofatita;

31 Itai, filho de Ribai, de Gibeá, dos filhos de Benjamim; Benaías, o piratonita;

32 Hurai, dos ribeiros de Gaás; Abiel, o arbatita;

33 Azmavete, o baarumita; Eliabá, o saalbonita;

34 dos filhos de Hasem, o gizonita: Jônatas, filho de Sage, o hararita;

35 Aião, filho de Sacar, o hararita; Elifal, filho de Ur.

36 Hefer, o mequeratita; Aías, o pelonita;

37 Hezro, o carmelita; , Naarai, filho de Ebzai;

38 Joel, irmão de Natã; Mibar, filho de Harri;

39 Zeleque, o amonita; Naarai, o berotita, escudeiro de Joabe, filho de Zeniia;

40 Ira, o itrita; Garebe, o itrita;

41 Urias, o heteu; Zabade, filho de Alai;

42 Adina, filho de Siza, o rubenita, chefe dos rubenitas, e com ele trinta;

43 Hanã, filho de Maacá; Jeosafá, o mitnita;

44 Uzias, o asteratita; Sama e Jeiel, filhos de Hotão, o aroerita;

45 Jediael, filho de Sínri, e Joá, seu irmão, o tizita;

46 Eliel, o maavita; Jeribai e Josavias, filhos de Elnaão; Itma, o moabita;

47 Eliel, Obede e Jaasiel, o mezobaíta