1 א ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי--התהלך לפני והיה תמים

2 ב ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד

3 ג ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר

4 ד אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים

5 ה ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך

6 ו והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו

7 ז והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם--לברית עולם  להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך

8 ח ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים

9 ט ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר--אתה וזרעך אחריך לדרתם

10 י זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך  המול לכם כל זכר

11 יא ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם

12 יב ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר--לדרתיכם  יליד בית--ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא

13 יג המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם

14 יד וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה  את בריתי הפר  {ס}

15 טו ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי  כי שרה שמה

16 טז וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו

17 יז ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד

18 יח ויאמר אברהם אל האלהים  לו ישמעאל יחיה לפניך

19 יט ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו

20 כ ולישמעאל שמעתיך--הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד  שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול

21 כא ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת

22 כב ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם

23 כג ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו--כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים

24 כד ואברהם--בן תשעים ותשע שנה  בהמלו בשר ערלתו

25 כה וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה  בהמלו--את בשר ערלתו

26 כו בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו

27 כז וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר--נמלו אתו  {פ}

1 Quando Abrão tinha noventa e nove anos, apareceu-lhe o Senhor e lhe disse: Eu sou o Deus Todo-Poderoso; anda em minha presença, e sê perfeito;

2 e firmarei o meu pacto contigo, e sobremaneira te multiplicarei.

3 Ao que Abrão se prostrou com o rosto em terra, e Deus falou-lhe, dizendo:

4 Quanto a mim, eis que o meu pacto é contigo, e serás pai de muitas nações;

5 não mais serás chamado Abrão, mas Abraão será o teu nome; pois por pai de muitas nações te hei posto;

6 far-te-ei frutificar sobremaneira, e de ti farei nações, e reis sairão de ti;

7 estabelecerei o meu pacto contigo e com a tua descendência depois de ti em suas gerações, como pacto perpétuo, para te ser por Deus a ti e à tua descendência depois de ti.

8 Dar-te-ei a ti e à tua descendência depois de ti a terra de tuas peregrinações, toda a terra de Canaã, em perpétua possessão; e serei o seu Deus.

9 Disse mais Deus a Abraão: Ora, quanto a ti, guardarás o meu pacto, tu e a tua descendência depois de ti, nas suas gerações.

10 Este é o meu pacto, que guardareis entre mim e vós, e a tua descendência depois de ti: todo varão dentre vugar para aquele que me

11 Circuncidar-vos-eis na carne do prepúcio; e isto será por sinal de pacto entre mim e vós.

12 À idade de oito dias, todo varão dentre vós será circuncidado, por todas as vossas gerações, tanto o nascido em casa como o comprado por dinheiro a qualquer estrangeiro, que não for da tua linhagem.

13 Com efeito será circuncidado o nascido em tua casa, e o comprado por teu dinheiro; assim estará o meu pacto na vossa carne como pacto perpétuo.

14 Mas o incircunciso, que não se circuncidar na carne do prepúcio, essa alma será extirpada do seu povo; violou o meu pacto.

15 Disse Deus a Abraão: Quanto a Sarai, tua, mulher, não lhe chamarás mais Sarai, porem Sara será o seu nome.

16 Abençoá-la-ei, e também dela te darei um filho; sim, abençoá-la-ei, e ela será mãe de nações; reis de povos sairão dela.

17 Ao que se prostrou Abraão com o rosto em terra, e riu-se, e disse no seu coração: A um homem de cem anos há de nascer um filho? Dará à luz Sara, que tem noventa anos?

18 Depois disse Abraão a Deus: Oxalá que viva Ismael diante de ti!

19 E Deus lhe respondeu: Na verdade, Sara, tua mulher, te dará à luz um filho, e lhe chamarás Isaque; com ele estabelecerei o meu pacto como pacto perpétuo para a sua descendência depois dele.

20 E quanto a Ismael, também te tenho ouvido; eis que o tenho abençoado, e fá-lo-ei frutificar, e multiplicá-lo-ei grandissimamente; doze príncipes gerará, e dele farei uma grande nação.

21 O meu pacto, porém, estabelecerei com Isaque, que Sara te dará à luz neste tempo determinado, no ano vindouro.

22 Ao acabar de falar com Abraão, subiu Deus diante dele.

23 Logo tomou Abraão a seu filho Ismael, e a todos os nascidos na sua casa e a todos os comprados por seu dinheiro, todo varão entre os da casa de Abraão, e lhes circuncidou a carne do prepúcio, naquele mesmo dia, como Deus lhe ordenara.

24 Abraão tinha noventa e nove anos, quando lhe foi circuncidada a carne do prepúcio;

25 E Ismael, seu filho, tinha treze anos, quando lhe foi circuncidada a carne do prepúcio.

26 No mesmo dia foram circuncidados Abraão e seu filho Ismael.

27 E todos os homens da sua casa, assim os nascidos em casa, como os comprados por dinheiro ao estrangeiro, foram circuncidados com ele.