1 א ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר

2 ב ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים

3 ג ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק

4 ד וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים

5 ה ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו

6 ו ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים  כל השמע יצחק לי

7 ז ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה  כי ילדתי בן לזקניו

8 ח ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק

9 ט ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק

10 י ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה  כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק

11 יא וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו

12 יב ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה  כי ביצחק יקרא לך זרע

13 יג וגם את בן האמה לגוי אשימנו  כי זרעך הוא

14 יד וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע

15 טו ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם

16 טז ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך

17 יז וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם

18 יח קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו  כי לגוי גדול אשימנו

19 יט ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער

20 כ ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת

21 כא וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים  {פ}

22 כב ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר  אלהים עמך בכל אשר אתה עשה

23 כג ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה

24 כד ויאמר אברהם אנכי אשבע

25 כה והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך

26 כו ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום

27 כז ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית

28 כח ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן

29 כט ויאמר אבימלך אל אברהם  מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה

30 ל ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי  בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת

31 לא על כן קרא למקום ההוא--באר שבע  כי שם נשבעו שניהם

32 לב ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים

33 לג ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם

34 לד ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים  {פ}

1 O Senhor visitou a Sara, como tinha dito, e lhe fez como havia prometido.

2 Sara concebeu, e deu a Abraão um filho na sua velhice, ao tempo determinado, de que Deus lhe falara;

3 e, Abraão pôs no filho que lhe nascera, que Sara lhe dera, o nome de Isaque.

4 E Abraão circuncidou a seu filho Isaque, quando tinha oito dias, conforme Deus lhe ordenara.

5 Ora, Abraão tinha cem anos, quando lhe nasceu Isaque, seu filho.

6 Pelo que disse Sara: Deus preparou riso para mim; todo aquele que o ouvir, se rirá comigo.

7 E acrescentou: Quem diria a Abraão que Sara havia de amamentar filhos? no entanto lhe dei um filho na sua velhice.

8 cresceu o menino, e foi desmamado; e Abraão fez um grande banquete no dia em que Isaque foi desmamado.

9 Ora, Sara viu brincando o filho de Agar a egípcia, que esta dera à luz a Abraão.

10 Pelo que disse a Abraão: Deita fora esta serva e o seu filho; porque o filho desta serva não será herdeiro com meu filho, com Isaque.

11 Pareceu isto bem duro aos olhos de Abraão, por causa de seu filho.

12 Deus, porém, disse a Abraão: Não pareça isso duro aos teus olhos por causa do moço e por causa da tua serva; em tudo o que Sara te diz, ouve a sua voz; porque em Isaque será chamada a tua descendência.

13 Mas também do filho desta serva farei uma nação, porquanto ele é da tua linhagem.

14 Então se levantou Abraão de manhã cedo e, tomando pão e um odre de água, os deu a Agar, pondo-os sobre o ombro dela; também lhe deu o menino e despediu-a; e ela partiu e foi andando errante pelo deserto de Beer-Seba.

15 E consumida a água do odre, Agar deitou o menino debaixo de um dos arbustos,

16 e foi assentar-se em frente dele, a boa distância, como a de um tiro de arco; porque dizia: Que não veja eu morrer o menino. Assim sentada em frente dele, levantou a sua voz e chorou.

17 Mas Deus ouviu a voz do menino; e o anjo de Deus, bradando a Agar desde o céu, disse-lhe: Que tens, Agar? não temas, porque Deus ouviu a voz do menino desde o lugar onde está.

18 Ergue-te, levanta o menino e toma-o pela mão, porque dele farei uma grande nação.

19 E abriu-lhe Deus os olhos, e ela viu um poço; e foi encher de água o odre e deu de beber ao menino.

20 Deus estava com o menino, que cresceu e, morando no deserto, tornou-se flecheiro.

21 Ele habitou no deserto de Parã; e sua mãe tomou-lhe uma mulher da terra do Egito.

22 Naquele mesmo tempo Abimeleque, com Ficol, o chefe do seu exército, falou a Abraão, dizendo: Deus é contigo em tudo o que fazes;

23 agora pois, jura-me aqui por Deus que não te haverás falsamente comigo, nem com meu filho, nem com o filho do meu filho; mas segundo a beneficência que te fiz, me farás a mim, e à terra onde peregrinaste.

24 Respondeu Abraão: Eu jurarei.

25 Abraão, porém, repreendeu a Abimeleque, por causa de um poço de água, que os servos de Abimeleque haviam tomado à força.

26 Respondeu-lhe Abimeleque: Não sei quem fez isso; nem tu mo fizeste saber, nem tampouco ouvi eu falar nisso, senão hoje.

27 Tomou, pois, Abraão ovelhas e bois, e os deu a Abimeleque; assim fizeram entre, si um pacto.

28 Pôs Abraão, porém, à parte sete cordeiras do rebanho.

29 E perguntou Abimeleque a Abraão: Que significam estas sete cordeiras que puseste à parte?

30 Respondeu Abraão: Estas sete cordeiras receberás da minha mão para que me sirvam de testemunho de que eu cavei este poço.

31 Pelo que chamou aquele lugar Beer-Seba, porque ali os dois juraram.

32 Assim fizeram uma pacto em Beer-Seba. Depois se levantaram Abimeleque e Ficol, o chefe do seu exército, e tornaram para a terra dos filisteus.

33 Abraão plantou uma tamargueira em Beer-Seba, e invocou ali o nome do Senhor, o Deus eterno.

34 E peregrinou Abraão na terra dos filisteus muitos dias.