1 א משכיל לאסף br למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך br
2 ב זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך br הר-ציון זה שכנת בו br
3 ג הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש br
4 ד שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות br
5 ה יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות br
6 ו ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון br
7 ז שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך br
8 ח אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ br
9 ט אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה br
10 י עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח br
11 יא למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה br
12 יב ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ br
13 יג אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים br
14 יד אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים br
15 טו אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן br
16 טז לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש br
17 יז אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם br
18 יח זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך br
19 יט אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח br
20 כ הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס br
21 כא אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך br
22 כב קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום br
23 כג אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד
1 Ó Deus, por que nos rejeitaste para sempre? Por que se acende a tua ira contra o rebanho do teu pasto?
2 Lembra-te da tua congregação, que compraste desde a antigüidade, que remiste para ser a tribo da tua herança, e do monte Sião, em que tens habitado.
3 Dirige os teus passos para as perpétuas ruínas, para todo o mal que o inimigo tem feito no santuário.
4 Os teus inimigos bramam no meio da tua assembléia; põem nela as suas insígnias por sinais.
5 A entrada superior cortaram com machados a grade de madeira.
6 Eis que toda obra entalhada, eles a despedaçaram a machados e martelos.
7 Lançaram fogo ao teu santuário; profanaram, derrubando-a até o chão, a morada do teu nome.
8 Disseram no seu coração: Despojemo-la duma vez. Queimaram todas as sinagogas de Deus na terra.
9 Não vemos mais as nossas insígnias, não há mais profeta; nem há entre nós alguém que saiba até quando isto durará.
10 Até quando, ó Deus, o adversário afrontará? O inimigo ultrajará o teu nome para sempre?
11 Por que reténs a tua mão, sim, a tua destra? Tira-a do teu seio, e consome-os.
12 Todavia, Deus é o meu Rei desde a antigüidade, operando a salvação no meio da terra.
13 Tu dividiste o mar pela tua força; esmigalhaste a cabeça dos monstros marinhos sobre as águas.
14 Tu esmagaste as cabeças do leviatã, e o deste por mantimento aos habitantes do deserto.
15 Tu abriste fontes e ribeiros; tu secaste os rios perenes.
16 Teu é o dia e tua é a noite: tu preparaste a luz e o sol.
17 Tu estabeleceste todos os limites da terra; verão e inverno, tu os fizeste.
18 Lembra-te disto: que o inimigo te afrontou, ó Senhor, e que um povo insensato ultrajou o teu nome.
19 Não entregues às feras a alma da tua rola; não te esqueça para sempre da vida dos teus aflitos.
20 Atenta para o teu pacto, pois os lugares tenebrosos da terra estão cheios das moradas de violência.
21 Não volte envergonhado o oprimido; louvem o teu nome o aflito e o necessitado.
22 Levanta-te, ó Deus, pleiteia a tua própria causa; lembra-te da afronta que o insensato te faz continuamente.
23 Não te esqueças da gritaria dos teus adversários; o tumulto daqueles que se levantam contra ti sobe continuamente.