1 א וזכר את בוראיך בימי בחורתיך  עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ

2 ב עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם

3 ג ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות

4 ד וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר

5 ה גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה  כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים

6 ו עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור

7 ז וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה

8 ח הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל

9 ט ויתר שהיה קהלת חכם  עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה

10 י בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת

11 יא דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד

12 יב ויתר מהמה בני הזהר  עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר

13 יג big ס /big וף דבר הכל נשמע  את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם

14 יד כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם  אם טוב ואם רע  {ש}

1 Remember also thy Creator in the days of thy youth, before the evil days come, and the years draw nigh, when thou shalt say, I have no pleasure in them; 2 before the sun, and the light, and the moon, and the stars, are darkened, and the clouds return after the rain; 3 in the day when the keepers of the house shall tremble, and the strong men shall bow themselves, and the grinders cease because they are few, and those that look out of the windows shall be darkened, 4 and the doors shall be shut in the street; when the sound of the grinding is low, and one shall rise up at the voice of a bird, and all the daughters of music shall be brought low; 5 yea, they shall be afraid of that which is high, and terrors shall be in the way; and the almond-tree shall blossom, and the grasshopper shall be a burden, and desire shall fail; because man goeth to his everlasting home, and the mourners go about the streets: 6 before the silver cord is loosed, or the golden bowl is broken, or the pitcher is broken at the fountain, or the wheel broken at the cistern, 7 and the dust returneth to the earth as it was, and the spirit returneth unto God who gave it. 8 Vanity of vanities, saith the Preacher; all is vanity. 9 And further, because the Preacher was wise, he still taught the people knowledge; yea, he pondered, and sought out, and set in order many proverbs. 10 The Preacher sought to find out acceptable words, and that which was written uprightly, even words of truth. 11 The words of the wise are as goads; and as nails well fastened are the words of the masters of assemblies, which are given from one shepherd. 12 And furthermore, my son, be admonished: of making many books there is no end; and much study is a weariness of the flesh. 13 This is the end of the matter; all hath been heard: fear God, and keep his commandments; for this is the whole duty of man. 14 For God will bring every work into judgment, with every hidden thing, whether it be good, or whether it be evil.