1 א וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום
2 ב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה
3 ג ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך--אל נא תעבר מעל עבדך
4 ד יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ
5 ה ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו--כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת
6 ו וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת--לושי ועשי עגות
7 ז ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו
8 ח ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו
9 ט ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל
10 י ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו
11 יא ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים
12 יב ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן
13 יג ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד--ואני זקנתי
14 יד היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה--ולשרה בן
15 טו ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת
16 טז ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם--הלך עמם לשלחם
17 יז ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה
18 יח ואברהם--היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו--כל גויי הארץ
19 יט כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט--למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו
20 כ ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם--כי כבדה מאד
21 כא ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה
22 כב ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם--עודנו עמד לפני יהוה
23 כג ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע
24 כד אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה
25 כה חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך--השפט כל הארץ לא יעשה משפט
26 כו ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר--ונשאתי לכל המקום בעבורם
27 כז ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר
28 כח אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה--התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה
29 כט ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים
30 ל ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה--אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים
31 לא ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני--אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים
32 לב ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם--אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה
33 לג וילך יהוה--כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו
1 And Jehovah appeared unto him by the oaks of Mamre, as he sat in the tent door in the heat of the day; 2 and he lifted up his eyes and looked, and, lo, three men stood over against him: and when he saw them, he ran to meet them from the tent door, and bowed himself to the earth, 3 and said, My lord, if now I have found favor in thy sight, pass not away, I pray thee, from thy servant: 4 let now a little water be fetched, and wash your feet, and rest yourselves under the tree: 5 and I will fetch a morsel of bread, and strengthen ye your heart; after that ye shall pass on: forasmuch as ye are come to your servant. And they said, So do, as thou hast said. 6 And Abraham hastened into the tent unto Sarah, and said, Make ready quickly three measures of fine meal, knead it, and make cakes. 7 And Abraham ran unto the herd, and fetched a calf tender and good, and gave it unto the servant; and he hasted to dress it. 8 And he took butter, and milk, and the calf which he had dressed, and set it before them; and he stood by them under the tree, and they did eat.
9 And they said unto him, Where is Sarah thy wife? And he said, Behold, in the tent. 10 And he said, I will certainly return unto thee when the season cometh round; and, lo, Sarah thy wife shall have a son. And Sarah heard in the tent door, which was behind him. 11 Now Abraham and Sarah were old, and well stricken in age; it had ceased to be with Sarah after the manner of women. 12 And Sarah laughed within herself, saying, After I am waxed old shall I have pleasure, my lord being old also? 13 And Jehovah said unto Abraham, Wherefore did Sarah laugh, saying, Shall I of a surety bear a child, who am old? 14 Is anything too hard for Jehovah? At the set time I will return unto thee, when the season cometh round, and Sarah shall have a son. 15 Then Sarah denied, saying, I laughed not; for she was afraid. And he said, Nay; but thou didst laugh.
16 And the men rose up from thence, and looked toward Sodom: and Abraham went with them to bring them on the way. 17 And Jehovah said, Shall I hide from Abraham that which I do; 18 seeing that Abraham shall surely become a great and mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him? 19 For I have known him, to the end that he may command his children and his household after him, that they may keep the way of Jehovah, to do righteousness and justice; to the end that Jehovah may bring upon Abraham that which he hath spoken of him. 20 And Jehovah said, Because the cry of Sodom and Gomorrah is great, and because their sin is very grievous; 21 I will go down now, and see whether they have done altogether according to the cry of it, which is come unto me; and if not, I will know.
22 And the men turned from thence, and went toward Sodom: but Abraham stood yet before Jehovah. 23 And Abraham drew near, and said, Wilt thou consume the righteous with the wicked? 24 Peradventure there are fifty righteous within the city: wilt thou consume and not spare the place for the fifty righteous that are therein? 25 That be far from thee to do after this manner, to slay the righteous with the wicked, that so the righteous should be as the wicked; that be far from thee: shall not the Judge of all the earth do right? 26 And Jehovah said, If I find in Sodom fifty righteous within the city, then I will spare all the place for their sake. 27 And Abraham answered and said, Behold now, I have taken upon me to speak unto the Lord, who am but dust and ashes: 28 peradventure there shall lack five of the fifty righteous: wilt thou destroy all the city for lack of five? And he said, I will not destroy it, if I find there forty and five. 29 And he spake unto him yet again, and said, Peradventure there shall be forty found there. And he said, I will not do it for the forty’s sake. 30 And he said, Oh let not the Lord be angry, and I will speak: peradventure there shall thirty be found there. And he said, I will not do it, if I find thirty there. 31 And he said, Behold now, I have taken upon me to speak unto the Lord: peradventure there shall be twenty found there. And he said, I will not destroy it for the twenty’s sake. 32 And he said, Oh let not the Lord be angry, and I will speak yet but this once: peradventure ten shall be found there. And he said, I will not destroy it for the ten’s sake. 33 And Jehovah went his way, as soon as he had left off communing with Abraham: and Abraham returned unto his place.