1 א ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה
2 ב ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי
3 ג וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו
4 ד וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו
5 ה ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו--בבית ובשדה
6 ו ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה
7 ז ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי
8 ח וימאן--ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי
9 ט איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים
10 י ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה
11 יא ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם--בבית
12 יב ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה
13 יג ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה
14 יד ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול
15 טו ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה
16 טז ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו
17 יז ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו--לצחק בי
18 יח ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה
19 יט ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו
20 כ ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר--מקום אשר אסורי (אסירי) המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר
21 כא ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר
22 כב ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה
23 כג אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח {פ}
1 And Joseph was brought down to Egypt; and Potiphar, an officer of Pharaoh’s, the captain of the guard, an Egyptian, bought him of the hand of the Ishmaelites, that had brought him down thither. 2 And Jehovah was with Joseph, and he was a prosperous man; and he was in the house of his master the Egyptian. 3 And his master saw that Jehovah was with him, and that Jehovah made all that he did to prosper in his hand. 4 And Joseph found favor in his sight, and he ministered unto him: and he made him overseer over his house, and all that he had he put into his hand. 5 And it came to pass from the time that he made him overseer in his house, and over all that he had, that Jehovah blessed the Egyptian’s house for Joseph’s sake; and the blessing of Jehovah was upon all that he had, in the house and in the field. 6 And he left all that he had in Joseph’s hand; and he knew not aught that was with him, save the bread which he did eat. And Joseph was comely, and well-favored. 7 And it came to pass after these things, that his master’s wife cast her eyes upon Joseph; and she said, Lie with me. 8 But he refused, and said unto his master’s wife, Behold, my master knoweth not what is with me in the house, and he hath put all that he hath into my hand: 9 he is not greater in this house than I; neither hath he kept back anything from me but thee, because thou art his wife: how then can I do this great wickedness, and sin against God? 10 And it came to pass, as she spake to Joseph day by day, that he hearkened not unto her, to lie by her, or to be with her. 11 And it came to pass about this time, that he went into the house to do his work; and there was none of the men of the house there within. 12 And she caught him by his garment, saying, Lie with me: and he left his garment in her hand, and fled, and got him out. 13 And it came to pass, when she saw that he had left his garment in her hand, and was fled forth, 14 that she called unto the men of her house, and spake unto them, saying, See, he hath brought in a Hebrew unto us to mock us: he came in unto me to lie with me, and I cried with a loud voice: 15 and it came to pass, when he heard that I lifted up my voice and cried, that he left his garment by me, and fled, and got him out. 16 And she laid up his garment by her, until his master came home. 17 And she spake unto him according to these words, saying, The Hebrew servant, whom thou hast brought unto us, came in unto me to mock me: 18 and it came to pass, as I lifted up my voice and cried, that he left his garment by me, and fled out.
19 And it came to pass, when his master heard the words of his wife, which she spake unto him, saying, After this manner did thy servant to me; that his wrath was kindled. 20 And Joseph’s master took him, and put him into the prison, the place where the king’s prisoners were bound: and he was there in the prison. 21 But Jehovah was with Joseph, and showed kindness unto him, and gave him favor in the sight of the keeper of the prison. 22 And the keeper of the prison committed to Joseph’s hand all the prisoners that were in the prison; and whatsoever they did there, he was the doer of it. 23 The keeper of the prison looked not to anything that was under his hand, because Jehovah was with him; and that which he did, Jehovah made it to prosper.