1 א שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם--בית ישראל

2 ב כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו  כי יחתו הגוים מהמה

3 ג כי חקות העמים הבל הוא  כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד

4 ד בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק

5 ה כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם  {פ}

6 ו מאין כמוך יהוה  גדול אתה וגדול שמך בגבורה

7 ז מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה  כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך

8 ח ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא

9 ט כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז--מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם

10 י ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו  {פ}

11 יא כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה  {ס}

12 יב עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים

13 יג לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו

14 יד נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל  כי שקר נסכו ולא רוח בם

15 טו הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו

16 טז לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו  יהוה צבאות שמו  {ס}

17 יז אספי מארץ כנעתך--ישבתי (ישבת) במצור  {ס}

18 יח כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו  {ס}

19 יט אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו

20 כ אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם--אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי

21 כא כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה  {פ}

22 כב קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון  לשום את ערי יהודה שממה--מעון תנים  {ס}

23 כג ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו

24 כד יסרני יהוה אך במשפט  אל באפך פן תמעטני

25 כה שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו  כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו  {פ}

1 Hear ye the word which Jehovah speaketh unto you, O house of Israel: 2 thus saith Jehovah, Learn not the way of the nations, and be not dismayed at the signs of heaven; for the nations are dismayed at them. 3 For the customs of the peoples are vanity; for one cutteth a tree out of the forest, the work of the hands of the workman with the axe. 4 They deck it with silver and with gold; they fasten it with nails and with hammers, that it move not. 5 They are like a palm-tree, of turned work, and speak not: they must needs be borne, because they cannot go. Be not afraid of them; for they cannot do evil, neither is it in them to do good.

6 There is none like unto thee, O Jehovah; thou art great, and thy name is great in might. 7 Who should not fear thee, O King of the nations? for to thee doth it appertain; forasmuch as among all the wise men of the nations, and in all their royal estate, there is none like unto thee. 8 But they are together brutish and foolish: the instruction of idols! it is but a stock. 9 There is silver beaten into plates, which is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the artificer and of the hands of the goldsmith; blue and purple for their clothing; they are all the work of skilful men. 10 But Jehovah is the true God; he is the living God, and an everlasting King: at his wrath the earth trembleth, and the nations are not able to abide his indignation.

11 Thus shall ye say unto them, The gods that have not made the heavens and the earth, these shall perish from the earth, and from under the heavens.

12 He hath made the earth by his power, he hath established the world by his wisdom, and by his understanding hath he stretched out the heavens. 13 When he uttereth his voice, there is a tumult of waters in the heavens, and he causeth the vapors to ascend from the ends of the earth; he maketh lightnings for the rain, and bringeth forth the wind out of his treasuries. 14 Every man is become brutish and is without knowledge; every goldsmith is put to shame by his graven image; for his molten image is falsehood, and there is no breath in them. 15 They are vanity, a work of delusion: in the time of their visitation they shall perish. 16 The portion of Jacob is not like these; for he is the former of all things; and Israel is the tribe of his inheritance: Jehovah of hosts is his name.

17 Gather up thy wares out of the land, O thou that abidest in the siege. 18 For thus saith Jehovah, Behold, I will sling out the inhabitants of the land at this time, and will distress them, that they may feel it.

19 Woe is me because of my hurt! my wound is grievous: but I said, Truly this is my grief, and I must bear it. 20 My tent is destroyed, and all my cords are broken: my children are gone forth from me, and they are not: there is none to spread my tent any more, and to set up my curtains. 21 For the shepherds are become brutish, and have not inquired of Jehovah: therefore they have not prospered, and all their flocks are scattered. 22 The voice of tidings, behold, it cometh, and a great commotion out of the north country, to make the cities of Judah a desolation, a dwelling-place of jackals.

23 O Jehovah, I know that the way of man is not in himself; it is not in man that walketh to direct his steps. 24 O Jehovah, correct me, but in measure; not in thine anger, lest thou bring me to nothing. 25 Pour out thy wrath upon the nations that know thee not, and upon the families that call not on thy name; for they have devoured Jacob, yea, they have devoured him and consumed him, and have laid waste his habitation.