1 א ויסף איוב שאת משלו ויאמר br
2 ב מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני br
3 ג בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך br
4 ד כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי br
5 ה בעוד שדי עמדי סביבותי נערי br
6 ו ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן br
7 ז בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי br
8 ח ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו br
9 ט שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם br
10 י קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה br
11 יא כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני br
12 יב כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו br
13 יג ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן br
14 יד צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי br
15 טו עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני br
16 טז אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו br
17 יז ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף br
18 יח ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים br
19 יט שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי br
20 כ כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף br
21 כא לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי br
22 כב אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי br
23 כג ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש br
24 כד אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון br
25 כה אבחר דרכם ואשב ראש br ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם
1 And Job again took up his parable, and said,
2 Oh that I were as in the months of old,
As in the days when God watched over me;
3 When his lamp shined upon my head,
And by his light I walked through darkness;
4 As I was in the ripeness of my days,
When the friendship of God was upon my tent;
5 When the Almighty was yet with me,
And my children were about me;
6 When my steps were washed with butter,
And the rock poured me out streams of oil!
7 When I went forth to the gate unto the city,
When I prepared my seat in the street,
8 The young men saw me and hid themselves,
And the aged rose up and stood;
9 The princes refrained from talking,
And laid their hand on their mouth;
10 The voice of the nobles was hushed,
And their tongue cleaved to the roof of their mouth.
11 For when the ear heard me, then it blessed me;
And when the eye saw me, it gave witness unto me:
12 Because I delivered the poor that cried,
The fatherless also, that had none to help him.
13 The blessing of him that was ready to perish came upon me;
And I caused the widow’s heart to sing for joy.
14 I put on righteousness, and it clothed me:
My justice was as a robe and a diadem.
15 I was eyes to the blind,
And feet was I to the lame.
16 I was a father to the needy:
And the cause of him that I knew not I searched out.
17 And I brake the jaws of the unrighteous,
And plucked the prey out of his teeth.
18 Then I said, I shall die in my nest,
And I shall multiply my days as the sand:
19 My root is spread out to the waters,
And the dew lieth all night upon my branch:
20 My glory is fresh in me,
And my bow is renewed in my hand.
21 Unto me men gave ear, and waited,
And kept silence for my counsel.
22 After my words they spake not again;
And my speech distilled upon them.
23 And they waited for me as for the rain;
And they opened their mouth wide as for the latter rain.
24 I smiled on them, when they had no confidence;
And the light of my countenance they cast not down.
25 I chose out their way, and sat as chief,
And dwelt as a king in the army,
As one that comforteth the mourners.