1 א                   ויען אליהוא ויאמר br

2 ב   שמעו חכמים מלי    וידעים האזינו לי br

3 ג   כי-אזן מלין תבחן    וחך יטעם לאכל br

4 ד   משפט נבחרה-לנו    נדעה בינינו מה-טוב br

5 ה   כי-אמר איוב צדקתי    ואל הסיר משפטי br

6 ו   על-משפטי אכזב    אנוש חצי בלי-פשע br

7 ז   מי-גבר כאיוב    ישתה-לעג כמים br

8 ח   וארח לחברה עם-פעלי און    וללכת עם-אנשי-רשע br

9 ט   כי-אמר לא יסכן-גבר--    ברצתו עם-אלהים br

10 י   לכן אנשי לבב--    שמעו-לי br חללה לאל מרשע    ושדי מעול br

11 יא   כי פעל אדם ישלם-לו    וכארח איש ימצאנו br

12 יב   אף-אמנם אל לא-ירשיע    ושדי לא-יעות משפט br

13 יג   מי-פקד עליו ארצה    ומי שם תבל כלה br

14 יד   אם-ישים אליו לבו    רוחו ונשמתו אליו יאסף br

15 טו   יגוע כל-בשר יחד    ואדם על-עפר ישוב br

16 טז   ואם-בינה שמעה-זאת    האזינה לקול מלי br

17 יז   האף שונא משפט יחבוש    ואם-צדיק כביר תרשיע br

18 יח   האמר למלך בליעל--    רשע אל-נדיבים br

19 יט   אשר לא-נשא פני שרים    ולא נכר-שוע לפני-דל br כי-מעשה ידיו    כלם br

20 כ   רגע ימתו--    וחצות לילה br יגעשו עם ויעברו    ויסירו אביר לא ביד br

21 כא   כי-עיניו על-דרכי-איש    וכל-צעדיו יראה br

22 כב   אין-חשך ואין צלמות--    להסתר שם פעלי און br

23 כג   כי לא על-איש ישים עוד--    להלך אל-אל במשפט br

24 כד   ירע כבירים לא-חקר    ויעמד אחרים תחתם br

25 כה   לכן--יכיר מעבדיהם    והפך לילה וידכאו br

26 כו   תחת-רשעים ספקם--    במקום ראים br

27 כז   אשר על-כן סרו מאחריו    וכל-דרכיו לא השכילו br

28 כח   להביא עליו צעקת-דל    וצעקת עניים ישמע br

29 כט   והוא ישקט ומי ירשע--    ויסתר פנים ומי ישורנו br ועל-גוי ועל-אדם    יחד br

30 ל   ממלך אדם חנף--    ממקשי עם br

31 לא   כי-אל-אל האמר נשאתי--    לא אחבל br

32 לב   בלעדי אחזה אתה הרני    אם-עול פעלתי לא אסיף br

33 לג   המעמך ישלמנה כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני    ומה-ידעת דבר br

34 לד   אנשי לבב יאמרו לי    וגבר חכם שמע לי br

35 לה   איוב לא-בדעת ידבר    ודבריו לא בהשכיל br

36 לו   אבי--יבחן איוב עד-נצח    על-תשבת באנשי-און br

37 לז   כי יסיף על-חטאתו פשע בינינו יספוק    וירב אמריו לאל

1 Moreover Elihu answered and said,

2 Hear my words, ye wise men;

And give ear unto me, ye that have knowledge.

3 For the ear trieth words,

As the palate tasteth food.

4 Let us choose for us that which is right:

Let us know among ourselves what is good.

5 For Job hath said, I am righteous,

And God hath taken away my right:

6 Notwithstanding my right I am accounted a liar;

My wound is incurable, though I am without transgression.

7 What man is like Job,

Who drinketh up scoffing like water,

8 Who goeth in company with the workers of iniquity,

And walketh with wicked men?

9 For he hath said, It profiteth a man nothing

That he should delight himself with God.

10 Therefore hearken unto me, ye men of understanding:

Far be it from God, that he should do wickedness,

And from the Almighty, that he should commit iniquity.

11 For the work of a man will he render unto him,

And cause every man to find according to his ways.

12 Yea, of a surety, God will not do wickedly,

Neither will the Almighty pervert justice.

13 Who gave him a charge over the earth?

Or who hath disposed the whole world?

14 If he set his heart upon himself,

If he gather unto himself his spirit and his breath;

15 All flesh shall perish together,

And man shall turn again unto dust.

16 If now thou hast understanding, hear this:

Hearken to the voice of my words.

17 Shall even one that hateth justice govern?

And wilt thou condemn him that is righteous and mighty?—

18 Him that saith to a king, Thou art vile,

Or to nobles, Ye are wicked;

19 That respecteth not the persons of princes,

Nor regardeth the rich more than the poor;

For they all are the work of his hands.

20 In a moment they die, even at midnight;

The people are shaken and pass away,

And the mighty are taken away without hand.

21 For his eyes are upon the ways of a man,

And he seeth all his goings.

22 There is no darkness, nor thick gloom,

Where the workers of iniquity may hide themselves.

23 For he needeth not further to consider a man,

That he should go before God in judgment.

24 He breaketh in pieces mighty men in ways past finding out,

And setteth others in their stead.

25 Therefore he taketh knowledge of their works;

And he overturneth them in the night, so that they are destroyed.

26 He striketh them as wicked men

In the open sight of others;

27 Because they turned aside from following him,

And would not have regard in any of his ways:

28 So that they caused the cry of the poor to come unto him,

And he heard the cry of the afflicted.

29 When he giveth quietness, who then can condemn?

And when he hideth his face, who then can behold him?

Alike whether it be done unto a nation, or unto a man:

30 That the godless man reign not,

That there be none to ensnare the people.

31 For hath any said unto God,

I have borne chastisement, I will not offend any more:

32 That which I see not teach thou me:

If I have done iniquity, I will do it no more?

33 Shall his recompense be as thou wilt, that thou refusest it?

For thou must choose, and not I:

Therefore speak what thou knowest.

34 Men of understanding will say unto me,

Yea, every wise man that heareth me:

35 Job speaketh without knowledge,

And his words are without wisdom.

36 Would that Job were tried unto the end,

Because of his answering like wicked men.

37 For he addeth rebellion unto his sin;

He clappeth his hands among us,

And multiplieth his words against God.