1 א ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו

2 ב כי אם לשארו הקרב אליו  לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו

3 ג ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש--לה יטמא

4 ד לא יטמא בעל בעמיו--להחלו

5 ה לא יקרחה (יקרחו) קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם--לא ישרטו שרטת

6 ו קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם  כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם--והיו קדש

7 ז אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו  כי קדש הוא לאלהיו

8 ח וקדשתו--כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך--כי קדוש אני יהוה מקדשכם

9 ט ובת איש כהן כי תחל לזנות--את אביה היא מחללת באש תשרף  {ס}

10 י והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים--את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם

11 יא ועל כל נפשת מת לא יבא  לאביו ולאמו לא יטמא

12 יב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו  כי נזר שמן משחת אלהיו עליו--אני יהוה

13 יג והוא אשה בבתוליה יקח

14 יד אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח  כי אם בתולה מעמיו יקח אשה

15 טו ולא יחלל זרעו בעמיו  כי אני יהוה מקדשו  {ס}

16 טז וידבר יהוה אל משה לאמר

17 יז דבר אל אהרן לאמר  איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום--לא יקרב להקריב לחם אלהיו

18 יח כי כל איש אשר בו מום לא יקרב  איש עור או פסח או חרם או שרוע

19 יט או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד

20 כ או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך

21 כא כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן--לא יגש להקריב את אשי יהוה  מום בו--את לחם אלהיו לא יגש להקריב

22 כב לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל

23 כג אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש--כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם

24 כד וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל  {פ}

1 And Jehovah said unto Moses, Speak unto the priests, the sons of Aaron, and say unto them, There shall none defile himself for the dead among his people; 2 except for his kin, that is near unto him, for his mother, and for his father, and for his son, and for his daughter, and for his brother, 3 and for his sister a virgin, that is near unto him, that hath had no husband; for her may he defile himself. 4 He shall not defile himself, being a chief man among his people, to profane himself. 5 They shall not make baldness upon their head, neither shall they shave off the corner of their beard, nor make any cuttings in their flesh. 6 They shall be holy unto their God, and not profane the name of their God; for the offerings of Jehovah made by fire, the bread of their God, they do offer: therefore they shall be holy. 7 They shall not take a woman that is a harlot, or profane; neither shall they take a woman put away from her husband: for he is holy unto his God. 8 Thou shalt sanctify him therefore; for he offereth the bread of thy God: he shall be holy unto thee; for I Jehovah, who sanctify you, am holy. 9 And the daughter of any priest, if she profane herself by playing the harlot, she profaneth her father: she shall be burnt with fire.

10 And he that is the high priest among his brethren, upon whose head the anointing oil is poured, and that is consecrated to put on the garments, shall not let the hair of his head go loose, nor rend his clothes; 11 neither shall he go in to any dead body, nor defile himself for his father, or for his mother; 12 neither shall he go out of the sanctuary, nor profane the sanctuary of his God; for the crown of the anointing oil of his God is upon him: I am Jehovah. 13 And he shall take a wife in her virginity. 14 A widow, or one divorced, or a profane woman, a harlot, these shall he not take: but a virgin of his own people shall he take to wife. 15 And he shall not profane his seed among his people: for I am Jehovah who sanctifieth him.

16 And Jehovah spake unto Moses, saying, 17 Speak unto Aaron, saying, Whosoever he be of thy seed throughout their generations that hath a blemish, let him not approach to offer the bread of his God. 18 For whatsoever man he be that hath a blemish, he shall not approach: a blind man, or a lame, or he that hath a flat nose, or anything superfluous, 19 or a man that is broken-footed, or broken-handed, 20 or crook-backed, or a dwarf, or that hath a blemish in his eye, or is scurvy, or scabbed, or hath his stones broken; 21 no man of the seed of Aaron the priest, that hath a blemish, shall come nigh to offer the offerings of Jehovah made by fire: he hath a blemish; he shall not come nigh to offer the bread of his God. 22 He shall eat the bread of his God, both of the most holy, and of the holy: 23 only he shall not go in unto the veil, nor come nigh unto the altar, because he hath a blemish; that he profane not my sanctuaries: for I am Jehovah who sanctifieth them. 24 So Moses spake unto Aaron, and to his sons, and unto all the children of Israel.