1 א וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא
2 ב במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב
3 ג ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב
4 ד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה
5 ה והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא
6 ו כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא
7 ז כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה
8 ח והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה
9 ט וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה
10 י וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו {פ}
11 יא וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה
12 יב אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן
13 יג על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו
14 יד והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה
15 טו ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר
16 טז ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל
17 יז והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף
18 יח ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
19 יט והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר
20 כ והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
21 כא ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה {פ}
22 כב וידבר יהוה אל משה לאמר
23 כג דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו
24 כד וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו
25 כה כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה
26 כו וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה
27 כז כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
28 כח וידבר יהוה אל משה לאמר
29 כט דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
30 ל ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה
31 לא והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו
32 לב ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם
33 לג המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה
34 לד כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל
35 לה זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה
36 לו אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם
37 לז זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים
38 לח אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני {פ}
1 And this is the law of the trespass-offering: it is most holy. 2 In the place where they kill the burnt-offering shall they kill the trespass-offering; and the blood thereof shall he sprinkle upon the altar round about. 3 And he shall offer of it all the fat thereof: the fat tail, and the fat that covereth the inwards, 4 and the two kidneys, and the fat that is on them, which is by the loins, and the caul upon the liver, with the kidneys, shall he take away; 5 and the priest shall burn them upon the altar for an offering made by fire unto Jehovah: it is a trespass-offering. 6 Every male among the priests shall eat thereof: it shall be eaten in a holy place: it is most holy. 7 As is the sin-offering, so is the trespass-offering; there is one law for them: the priest that maketh atonement therewith, he shall have it. 8 And the priest that offereth any man’s burnt-offering, even the priest shall have to himself the skin of the burnt-offering which he hath offered. 9 And every meal-offering that is baken in the oven, and all that is dressed in the frying-pan, and on the baking-pan, shall be the priest’s that offereth it. 10 And every meal-offering, mingled with oil, or dry, shall all the sons of Aaron have, one as well as another.
11 And this is the law of the sacrifice of peace-offerings, which one shall offer unto Jehovah. 12 If he offer it for a thanksgiving, then he shall offer with the sacrifice of thanksgiving unleavened cakes mingled with oil, and unleavened wafers anointed with oil, and cakes mingled with oil, of fine flour soaked. 13 With cakes of leavened bread he shall offer his oblation with the sacrifice of his peace-offerings for thanksgiving. 14 And of it he shall offer one out of each oblation for a heave-offering unto Jehovah; it shall be the priest’s that sprinkleth the blood of the peace-offerings.
15 And the flesh of the sacrifice of his peace-offerings for thanksgiving shall be eaten on the day of his oblation; he shall not leave any of it until the morning. 16 But if the sacrifice of his oblation be a vow, or a freewill-offering, it shall be eaten on the day that he offereth his sacrifice; and on the morrow that which remaineth of it shall be eaten: 17 but that which remaineth of the flesh of the sacrifice on the third day shall be burnt with fire. 18 And if any of the flesh of the sacrifice of his peace-offerings be eaten on the third day, it shall not be accepted, neither shall it be imputed unto him that offereth it: it shall be an abomination, and the soul that eateth of it shall bear his iniquity.
19 And the flesh that toucheth any unclean thing shall not be eaten; it shall be burnt with fire. And as for the flesh, every one that is clean shall eat thereof: 20 but the soul that eateth of the flesh of the sacrifice of peace-offerings, that pertain unto Jehovah, having his uncleanness upon him, that soul shall be cut off from his people. 21 And when any one shall touch any unclean thing, the uncleanness of man, or an unclean beast, or any unclean abomination, and eat of the flesh of the sacrifice of peace-offerings, which pertain unto Jehovah, that soul shall be cut off from his people.
22 And Jehovah spake unto Moses, saying, 23 Speak unto the children of Israel, saying, Ye shall eat no fat, of ox, or sheep, or goat. 24 And the fat of that which dieth of itself, and the fat of that which is torn of beasts, may be used for any other service; but ye shall in no wise eat of it. 25 For whosoever eateth the fat of the beast, of which men offer an offering made by fire unto Jehovah, even the soul that eateth it shall be cut off from his people. 26 And ye shall eat no manner of blood, whether it be of bird or of beast, in any of your dwellings. 27 Whosoever it be that eateth any blood, that soul shall be cut off from his people.
28 And Jehovah spake unto Moses, saying, 29 Speak unto the children of Israel, saying, He that offereth the sacrifice of his peace-offerings unto Jehovah shall bring his oblation unto Jehovah out of the sacrifice of his peace-offerings: 30 his own hands shall bring the offerings of Jehovah made by fire; the fat with the breast shall he bring, that the breast may be waved for a wave-offering before Jehovah. 31 And the priest shall burn the fat upon the altar; but the breast shall be Aaron’s and his sons’. 32 And the right thigh shall ye give unto the priest for a heave-offering out of the sacrifices of your peace-offerings. 33 He among the sons of Aaron that offereth the blood of the peace-offerings, and the fat, shall have the right thigh for a portion. 34 For the wave-breast and the heave-thigh have I taken of the children of Israel out of the sacrifices of their peace-offerings, and have given them unto Aaron the priest and unto his sons as their portion for ever from the children of Israel.
35 This is the anointing-portion of Aaron, and the anointing-portion of his sons, out of the offerings of Jehovah made by fire, in the day when he presented them to minister unto Jehovah in the priest’s office; 36 which Jehovah commanded to be given them of the children of Israel, in the day that he anointed them. It is their portion for ever throughout their generations.
37 This is the law of the burnt-offering, of the meal-offering, and of the sin-offering, and of the trespass-offering, and of the consecration, and of the sacrifice of peace-offerings; 38 which Jehovah commanded Moses in mount Sinai, in the day that he commanded the children of Israel to offer their oblations unto Jehovah, in the wilderness of Sinai.