1 א ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח
2 ב ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה--הלא גם בנו דבר וישמע יהוה
3 ג והאיש משה ענו מאד--מכל האדם אשר על פני האדמה {ס}
4 ד ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם
5 ה וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם
6 ו ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם--יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו
7 ז לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא
8 ח פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה
9 ט ויחר אף יהוה בם וילך
10 י והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת
11 יא ויאמר אהרן אל משה בי אדני--אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו
12 יב אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו
13 יג ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה {פ}
14 יד ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה--הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף
15 טו ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים
16 טז ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן {פ}
1 And Miriam and Aaron spake against Moses because of the Cushite woman whom he had married; for he had married a Cushite woman. 2 And they said, Hath Jehovah indeed spoken only with Moses? hath he not spoken also with us? And Jehovah heard it. 3 Now the man Moses was very meek, above all the men that were upon the face of the earth.
4 And Jehovah spake suddenly unto Moses, and unto Aaron, and unto Miriam, Come out ye three unto the tent of meeting. And they three came out. 5 And Jehovah came down in a pillar of cloud, and stood at the door of the Tent, and called Aaron and Miriam; and they both came forth. 6 And he said, Hear now my words: if there be a prophet among you, I Jehovah will make myself known unto him in a vision, I will speak with him in a dream. 7 My servant Moses is not so; he is faithful in all my house: 8 with him will I speak mouth to mouth, even manifestly, and not in dark speeches; and the form of Jehovah shall he behold: wherefore then were ye not afraid to speak against my servant, against Moses?
9 And the anger of Jehovah was kindled against them; and he departed. 10 And the cloud removed from over the Tent; and, behold, Miriam was leprous, as white as snow: and Aaron looked upon Miriam, and, behold, she was leprous. 11 And Aaron said unto Moses, Oh, my lord, lay not, I pray thee, sin upon us, for that we have done foolishly, and for that we have sinned. 12 Let her not, I pray, be as one dead, of whom the flesh is half consumed when he cometh out of his mother’s womb. 13 And Moses cried unto Jehovah, saying, Heal her, O God, I beseech thee. 14 And Jehovah said unto Moses, If her father had but spit in her face, should she not be ashamed seven days? let her be shut up without the camp seven days, and after that she shall be brought in again. 15 And Miriam was shut up without the camp seven days: and the people journeyed not till Miriam was brought in again.
16 And afterward the people journeyed from Hazeroth, and encamped in the wilderness of Paran.