1 א   למנצח לידיתון (לידותון)    מזמור לדוד br

2 ב   אמרתי--    אשמרה דרכי מחטוא בלשוני br אשמרה לפי מחסום--    בעד רשע לנגדי br

3 ג   נאלמתי דומיה החשיתי מטוב    וכאבי נעכר br

4 ד   חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש    דברתי בלשוני br

5 ה   הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא    אדעה מה-חדל אני br

6 ו   הנה טפחות נתתה ימי--    וחלדי כאין נגדך br אך כל-הבל כל-אדם    נצב סלה br

7 ז   אך-בצלם יתהלך-איש--    אך-הבל יהמיון br יצבר    ולא-ידע מי-אספם br

8 ח   ועתה מה-קויתי אדני--    תוחלתי לך היא br

9 ט   מכל-פשעי הצילני    חרפת נבל אל-תשימני br

10 י   נאלמתי לא אפתח-פי    כי אתה עשית br

11 יא   הסר מעלי נגעך    מתגרת ידך אני כליתי br

12 יב   בתוכחות על-עון יסרת איש--    ותמס כעש חמודו br אך הבל כל-אדם    סלה br

13 יג   שמעה תפלתי יהוה    ושועתי האזינה-- br אל-דמעתי    אל-תחרש br כי גר אנכי עמך    תושב ככל-אבותי br [ (Psalms 39:14) יד   השע ממני ואבליגה--    בטרם אלך ואינני ]

1 I said, I will take heed to my ways,

That I sin not with my tongue:

I will keep my mouth with a bridle,

While the wicked is before me.

2 I was dumb with silence, I held my peace, even from good;

And my sorrow was stirred.

3 My heart was hot within me;

While I was musing the fire burned;

Then spake I with my tongue:

4 Jehovah, make me to know mine end,

And the measure of my days, what it is;

Let me know how frail I am.

5 Behold, thou hast made my days as handbreadths;

And my life-time is as nothing before thee:

Surely every man at his best estate is altogether vanity. [Selah

6 Surely every man walketh in a vain show;

Surely they are disquieted in vain:

He heapeth up riches, and knoweth not who shall gather them.

7 And now, Lord, what wait I for?

My hope is in thee.

8 Deliver me from all my transgressions:

Make me not the reproach of the foolish.

9 I was dumb, I opened not my mouth;

Because thou didst it.

10 Remove thy stroke away from me:

I am consumed by the blow of thy hand.

11 When thou with rebukes dost correct man for iniquity,

Thou makest his beauty to consume away like a moth:

Surely every man is vanity. [Selah

12 Hear my prayer, O Jehovah, and give ear unto my cry;

Hold not thy peace at my tears:

For I am a stranger with thee,

A sojourner, as all my fathers were.

13 Oh spare me, that I may recover strength,

Before I go hence, and be no more.