1 א ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ
2 ב ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו
3 ג כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל
4 ד אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו
5 ה ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו--אדרש את נפש האדם
6 ו שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם
7 ז ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה {ס}
8 ח ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר
9 ט ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם
10 י ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ
11 יא והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ
12 יב ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם--לדרת עולם
13 יג את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ
14 יד והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן
15 טו וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר
16 טז והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ
17 יז ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ {פ}
18 יח ויהיו בני נח היצאים מן התבה--שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען
19 יט שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ
20 כ ויחל נח איש האדמה ויטע כרם
21 כא וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה
22 כב וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ
23 כג ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו
24 כד וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן
25 כה ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו
26 כו ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו
27 כז יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו
28 כח ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה
29 כט ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת {פ}
1 Ja Jumal õnnistas Noad ja tema poegi ning ütles neile: „Olge viljakad, teid saagu palju ja täitke maa!
2 Teid peavad kartma ja pelgama kõik maa loomad ja kõik taeva linnud, kõik, kes maa peal liiguvad, ja kõik mere kalad; need on teie kätte antud.
3 Kõik, mis liigub ja elab, olgu teile roaks; kõik selle annan Ma teile nagu halja rohugi.
4 Kummatigi ei tohi te liha süüa ta hingega, see on: ta verega!
5 Tõepoolest, teie eneste verd Ma nõuan taga: Ma nõuan seda kõigilt loomadelt, ja Ma nõuan inimestelt vastastikku inimese hinge!
6 Kes valab inimese vere, selle vere valab inimene, sest inimene on tehtud Jumala näo järgi!
7 Ja teie olge viljakad, teid saagu palju, siginege maa peal ja paljunege seal!"
8 Ja Jumal rääkis Noa ja tema poegadega, kes ta juures olid, ning ütles:
9 „Mina, vaata, teen lepingu teiega ja teie järglastega pärast teid,
10 ja iga elava hingega, kes teie juures on: lindudega, lojustega ja kõigi metselajatega, kes teie juures on, kõigiga, kes laevast välja tulid, kõigi maa loomadega.
11 Ma teen teiega lepingu, et enam ei hävitata kõike liha uputuse veega ja veeuputus ei tule enam maad rikkuma!"
12 Ja Jumal ütles: „Lepingu tähis, mille Ma teen Enese ja teie ja iga teie juures oleva elava hinge vahel igavesteks põlvedeks, on see:
13 Ma panen pilvedesse Oma vikerkaare ja see on lepingu tähiseks Minu ja maa vahel!
14 Kui Ma kogun maa kohale pilvi ja pilvedes nähakse vikerkaart,
15 siis Ma mõtlen Oma lepingule, mis on Minu ja teie ja iga elava hinge vahel kõiges lihas, ja vesi ei saa enam kõike liha hävitavaks uputuseks!
16 Kui pilvedes on vikerkaar, siis Ma vaatan seda ja mõtlen igavesele lepingule Jumala ja iga elava hinge vahel kõiges maa peal olevas lihas!"
17 Ja Jumal ütles Noale: „See on selle lepingu tähis, mille Ma olen teinud enese ja kõige liha vahel, mis maa peal on."
18 Ja Noa pojad, kes laevast välja tulid, olid Seem, Haam ja Jaafet; ja Haam oli Kaanani isa.
19 Need kolm olid Noa pojad ja neist rahvastus kogu maa.
20 Noa hakkas põllumeheks ja istutas viinamäe.
21 Ta jõi viina, jäi joobnuks ja ajas oma telgis enese paljaks.
22 Aga Haam, Kaanani isa, nägi oma isa paljast ihu ja rääkis sellest oma kahele vennale õues.
23 Siis Seem ja Jaafet võtsid vaiba ja panid enestele õlgadele, läksid tagurpidi ja katsid kinni oma isa palja ihu; nende näod olid ära pööratud, nõnda et nad oma isa paljast ihu ei näinud.
24 Kui Noa ärkas oma viinauimast ja sai teada, mis ta noorem poeg oli teinud,
25 siis ta ütles: „Neetud olgu Kaanan, saagu ta oma vendadele sulaste sulaseks!"
26 Ta ütles veel: „Kiidetud olgu Issand, Seemi Jumal, ja Kaanan olgu tema sulane!
27 Jumal andku avarust Jaafetile, ta elagu Seemi telkides ja Kaanan olgu tema sulane!"
28 Ja Noa elas pärast veeuputust kolmsada viiskümmend aastat.
29 Ja kõiki Noa elupäevi oli üheksasada viiskümmend aastat; siis ta suri.