1 א ואלה דברי דוד האחרנים  נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על--משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל

2 ב רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני

3 ג אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל  מושל באדם--צדיק מושל יראת אלהים

4 ד וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ

5 ה כי לא כן ביתי עם אל  כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה--כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח

6 ו ובליעל כקוץ מנד כלהם  כי לא ביד יקחו

7 ז ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת  {פ}

8 ח אלה שמות הגברים אשר לדוד  ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו (העצני)--על שמנה מאות חלל בפעם אחד (אחת)  {ס}

9 ט ואחרו אלעזר בן דדי (דדו) בן אחחי בשלשה גברים (הגברים) עם דוד בחרפם בפלשתים נאספו שם למלחמה ויעלו איש ישראל

10 י הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך לפשט  {ס}

11 יא ואחריו שמה בן אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים

12 יב ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה  {ס}

13 יג וירדו שלשים (שלשה) מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד--אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים

14 יד ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם

15 טו ויתאוה דוד ויאמר  מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער  {ס}

16 טז ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה

17 יז ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים  {ס}

18 יח ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי (השלשה) והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולו שם בשלשה

19 יט מן השלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד השלשה לא בא  {ס}

20 כ ובניהו בן יהוידע בן איש חי (חיל) רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את האריה (הארי) בתוך הבאר ביום השלג

21 כא והוא הכה את איש מצרי אשר (איש) מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו

22 כב אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלשה הגברים

23 כג מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא וישמהו דוד  {ר} br אל משמעתו  {ס}

24 כד עשהאל אחי יואב בשלשים אלחנן בן דדו  {ר} br בית לחם  {ס}

25 כה שמה החרדי  {ס}  אליקא  {ר} br החרדי  {ס}

26 כו חלץ הפלטי  {ס}  עירא  {ר} br בן עקש  {ס}  התקועי  {ס}

27 כז אביעזר  {ר} br הענתתי  {ס}  מבני החשתי  {ס}

28 כח צלמון  {ר} br האחחי  {ס}  מהרי הנטפתי  {ס}

29 כט חלב בן בענה  {ר} br הנטפתי  {ס}  אתי בן ריבי מגבעת בני בנימן  {ס}

30 ל בניהו  {ר} br פרעתני  {ס}  הדי מנחלי געש  {ס}

31 לא אבי עלבון  {ר} br הערבתי  {ס}  עזמות הברחמי  {ס}

32 לב אליחבא  {ר} br השעלבני  {ס}  בני ישן יהונתן  {ס}

33 לג שמה  {ר} br ההררי  {ס}  אחיאם בן שרר האררי  {ס}

34 לד אליפלט  {ר} br בן אחסבי בן המעכתי  {ס}  אליעם בן אחיתפל  {ר} br הגלני  {ס}

35 לה חצרו (חצרי) הכרמלי  {ס}  פערי  {ר} br הארבי  {ס}

36 לו יגאל בן נתן מצבה  {ס}  בני  {ר} br הגדי  {ס}

37 לז צלק העמני  {ס}  נחרי  {ר} br הבארתי--נשאי (נשא) כלי יואב בן צריה  {ס}

38 לח עירא  {ר} br היתרי  {ס}  גרב היתרי  {ס}

39 לט אוריה  {ר} br החתי--כל שלשים ושבעה  {פ}

1 Now these be the last words of David. David the son of Jesse said, and the man who was raised up on high, the anointed of the God of Jacob, and the sweet psalmist of Israel, said, 2 The Spirit of the LORD spake by me, and his word was in my tongue. 3 The God of Israel said, the Rock of Israel spake to me, He that ruleth over men must be just, ruling in the fear of God. 4 And he shall be as the light of the morning, when the sun riseth, even a morning without clouds; as the tender grass springing out of the earth by clear shining after rain. 5 Although my house be not so with God; yet he hath made with me an everlasting covenant, ordered in all things, and sure: for this is all my salvation, and all my desire, although he make it not to grow.

6 But the sons of Belial shall be all of them as thorns thrust away, because they cannot be taken with hands: 7 But the man that shall touch them must be fenced with iron and the staff of a spear; and they shall be utterly burned with fire in the same place.

8 These be the names of the mighty men whom David had: The Tachmonite that sat in the seat, chief among the captains; the same was Adino the Eznite: he lift up his spear against eight hundred, whom he slew at one time. 9 And after him was Eleazar the son of Dodo the Ahohite, one of the three mighty men with David, when they defied the Philistines that were there gathered together to battle, and the men of Israel were gone away: 10 He arose, and smote the Philistines until his hand was weary, and his hand clave unto the sword: and the LORD wrought a great victory that day; and the people returned after him only to spoil. 11 And after him was Shammah the son of Agee the Hararite. And the Philistines were gathered together into a troop, where was a piece of ground full of lentiles: and the people fled from the Philistines. 12 But he stood in the midst of the ground, and defended it, and slew the Philistines: and the LORD wrought a great victory. 13 And three of the thirty chief went down, and came to David in the harvest time unto the cave of Adullam: and the troop of the Philistines pitched in the valley of Rephaim. 14 And David was then in an hold, and the garrison of the Philistines was then in Beth-lehem. 15 And David longed, and said, Oh that one would give me drink of the water of the well of Beth-lehem, which is by the gate! 16 And the three mighty men brake through the host of the Philistines, and drew water out of the well of Beth-lehem, that was by the gate, and took it, and brought it to David: nevertheless he would not drink thereof, but poured it out unto the LORD. 17 And he said, Be it far from me, O LORD, that I should do this: is not this the blood of the men that went in jeopardy of their lives? therefore he would not drink it. These things did these three mighty men. 18 And Abishai, the brother of Joab, the son of Zeruiah, was chief among three. And he lifted up his spear against three hundred, and slew them, and had the name among three. 19 Was he not most honourable of three? therefore he was their captain: howbeit he attained not unto the first three. 20 And Benaiah the son of Jehoiada, the son of a valiant man, of Kabzeel, who had done many acts, he slew two lionlike men of Moab: he went down also and slew a lion in the midst of a pit in time of snow: 21 And he slew an Egyptian, a goodly man: and the Egyptian had a spear in his hand; but he went down to him with a staff, and plucked the spear out of the Egyptian’s hand, and slew him with his own spear. 22 These things did Benaiah the son of Jehoiada, and had the name among three mighty men. 23 He was more honourable than the thirty, but he attained not to the first three. And David set him over his guard. 24 Asahel the brother of Joab was one of the thirty; Elhanan the son of Dodo of Beth-lehem, 25 Shammah the Harodite, Elika the Harodite, 26 Helez the Paltite, Ira the son of Ikkesh the Tekoite, 27 Abiezer the Anethothite, Mebunnai the Hushathite, 28 Zalmon the Ahohite, Maharai the Netophathite, 29 Heleb the son of Baanah, a Netophathite, Ittai the son of Ribai out of Gibeah of the children of Benjamin, 30 Benaiah the Pirathonite, Hiddai of the brooks of Gaash, 31 Abi-albon the Arbathite, Azmaveth the Barhumite, 32 Eliahba the Shaalbonite, of the sons of Jashen, Jonathan, 33 Shammah the Hararite, Ahiam the son of Sharar the Hararite, 34 Eliphelet the son of Ahasbai, the son of the Maachathite, Eliam the son of Ahithophel the Gilonite, 35 Hezrai the Carmelite, Paarai the Arbite, 36 Igal the son of Nathan of Zobah, Bani the Gadite, 37 Zelek the Ammonite, Naharai the Beerothite, armourbearer to Joab the son of Zeruiah, 38 Ira an Ithrite, Gareb an Ithrite, 39 Uriah the Hittite: thirty and seven in all.