1 א וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות

2 ב ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה

3 ג ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי

4 ד ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו

5 ה ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך

6 ו אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי

7 ז לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי

8 ח בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך

9 ט משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו

10 י ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה  ישועתה ליהוה  {ס} [ (Jonah 2:11) יא ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה  {פ} ]

1 Then Jonah prayed unto the LORD his God out of the fish’s belly, 2 And said, I cried by reason of mine affliction unto the LORD, and he heard me; out of the belly of hell cried I, and thou heardest my voice. 3 For thou hadst cast me into the deep, in the midst of the seas; and the floods compassed me about: all thy billows and thy waves passed over me. 4 Then I said, I am cast out of thy sight; yet I will look again toward thy holy temple. 5 The waters compassed me about, even to the soul: the depth closed me round about, the weeds were wrapped about my head. 6 I went down to the bottoms of the mountains; the earth with her bars was about me for ever: yet hast thou brought up my life from corruption, O LORD my God. 7 When my soul fainted within me I remembered the LORD: and my prayer came in unto thee, into thine holy temple. 8 They that observe lying vanities forsake their own mercy. 9 But I will sacrifice unto thee with the voice of thanksgiving; I will pay that that I have vowed. Salvation is of the LORD.

10 And the LORD spake unto the fish, and it vomited out Jonah upon the dry land.