1 א   משכיל לדוד br בהיותו במערה    תפלה br

2 ב   קולי אל-יהוה אזעק    קולי אל-יהוה אתחנן br

3 ג   אשפך לפניו שיחי    צרתי לפניו אגיד br

4 ד   בהתעטף עלי רוחי--    ואתה ידעת נתיבתי br בארח-זו אהלך--    טמנו פח לי br

5 ה   הביט ימין וראה--    ואין-לי מכיר br אבד מנוס ממני    אין דורש לנפשי br

6 ו   זעקתי אליך    יהוה br אמרתי אתה מחסי    חלקי בארץ החיים br

7 ז   הקשיבה אל-רנתי--    כי-דלותי-מאד br הצילני מרדפי--    כי אמצו ממני br [ (Psalms 142:8) ח   הוציאה ממסגר נפשי--    להודות את-שמך br בי יכתרו צדיקים--    כי תגמל עלי ]

1 I cried unto the LORD with my voice; with my voice unto the LORD did I make my supplication.

2 I poured out my complaint before him; I shewed before him my trouble.

3 When my spirit was overwhelmed within me, then thou knewest my path. In the way wherein I walked have they privily laid a snare for me.

4 I looked on my right hand, and beheld, but there was no man that would know me: refuge failed me; no man cared for my soul.

5 I cried unto thee, O LORD: I said, Thou art my refuge and my portion in the land of the living.

6 Attend unto my cry; for I am brought very low: deliver me from my persecutors; for they are stronger than I.

7 Bring my soul out of prison, that I may praise thy name: the righteous shall compass me about; for thou shalt deal bountifully with me.