1 א למנצח מזמור לדוד br
2 ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה br
3 ג יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו br
4 ד יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו br
5 ה אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך br
6 ו אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו br
7 ז ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר br
8 ח יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי br
9 ט דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום br
10 י גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי br הגדיל עלי עקב br
11 יא ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם br
12 יב בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי br
13 יג ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם br [ (Psalms 41:14) יד ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן ]
1 Blessed is he that considereth the poor: the LORD will deliver him in time of trouble.
2 The LORD will preserve him, and keep him alive; and he shall be blessed upon the earth: and thou wilt not deliver him unto the will of his enemies.
3 The LORD will strengthen him upon the bed of languishing: thou wilt make all his bed in his sickness.
4 I said, LORD, be merciful unto me: heal my soul; for I have sinned against thee.
5 Mine enemies speak evil of me, When shall he die, and his name perish?
6 And if he come to see me, he speaketh vanity: his heart gathereth iniquity to itself; when he goeth abroad, he telleth it.
7 All that hate me whisper together against me: against me do they devise my hurt.
8 An evil disease, say they, cleaveth fast unto him: and now that he lieth he shall rise up no more.
9 Yea, mine own familiar friend, in whom I trusted, which did eat of my bread, hath lifted up his heel against me.
10 But thou, O LORD, be merciful unto me, and raise me up, that I may requite them.
11 By this I know that thou favourest me, because mine enemy doth not triumph over me.
12 And as for me, thou upholdest me in mine integrity, and settest me before thy face for ever.
13 Blessed be the LORD God of Israel from everlasting, and to everlasting. Amen, and Amen.