1 א ואלה דברי דוד האחרנים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על--משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל
2 ב רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני
3 ג אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם--צדיק מושל יראת אלהים
4 ד וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ
5 ה כי לא כן ביתי עם אל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה--כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח
6 ו ובליעל כקוץ מנד כלהם כי לא ביד יקחו
7 ז ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת {פ}
8 ח אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו (העצני)--על שמנה מאות חלל בפעם אחד (אחת) {ס}
9 ט ואחרו אלעזר בן דדי (דדו) בן אחחי בשלשה גברים (הגברים) עם דוד בחרפם בפלשתים נאספו שם למלחמה ויעלו איש ישראל
10 י הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך לפשט {ס}
11 יא ואחריו שמה בן אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים
12 יב ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה {ס}
13 יג וירדו שלשים (שלשה) מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד--אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים
14 יד ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם
15 טו ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער {ס}
16 טז ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה
17 יז ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים {ס}
18 יח ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי (השלשה) והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולו שם בשלשה
19 יט מן השלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד השלשה לא בא {ס}
20 כ ובניהו בן יהוידע בן איש חי (חיל) רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את האריה (הארי) בתוך הבאר ביום השלג
21 כא והוא הכה את איש מצרי אשר (איש) מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו
22 כב אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלשה הגברים
23 כג מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא וישמהו דוד {ר} br אל משמעתו {ס}
24 כד עשהאל אחי יואב בשלשים אלחנן בן דדו {ר} br בית לחם {ס}
25 כה שמה החרדי {ס} אליקא {ר} br החרדי {ס}
26 כו חלץ הפלטי {ס} עירא {ר} br בן עקש {ס} התקועי {ס}
27 כז אביעזר {ר} br הענתתי {ס} מבני החשתי {ס}
28 כח צלמון {ר} br האחחי {ס} מהרי הנטפתי {ס}
29 כט חלב בן בענה {ר} br הנטפתי {ס} אתי בן ריבי מגבעת בני בנימן {ס}
30 ל בניהו {ר} br פרעתני {ס} הדי מנחלי געש {ס}
31 לא אבי עלבון {ר} br הערבתי {ס} עזמות הברחמי {ס}
32 לב אליחבא {ר} br השעלבני {ס} בני ישן יהונתן {ס}
33 לג שמה {ר} br ההררי {ס} אחיאם בן שרר האררי {ס}
34 לד אליפלט {ר} br בן אחסבי בן המעכתי {ס} אליעם בן אחיתפל {ר} br הגלני {ס}
35 לה חצרו (חצרי) הכרמלי {ס} פערי {ר} br הארבי {ס}
36 לו יגאל בן נתן מצבה {ס} בני {ר} br הגדי {ס}
37 לז צלק העמני {ס} נחרי {ר} br הבארתי--נשאי (נשא) כלי יואב בן צריה {ס}
38 לח עירא {ר} br היתרי {ס} גרב היתרי {ס}
39 לט אוריה {ר} br החתי--כל שלשים ושבעה {פ}
1 Dies sind die letzten Worte Davids: Es sprach David, der Sohn Isais; es sprach der Mann, der versichert ist von dem Messias des Gottes Jakobs, lieblich mit Psalmen Israels.
2 Der Geist des HErrn hat durch mich geredet, und seine Rede ist durch meine Zunge geschehen.
3 Es hat der GOtt Israels zu mir gesprochen; der Hort Israels hat geredet, der gerechte Herrscher unter den Menschen, der Herrscher in der Furcht Gottes.
4 Und wie das Licht des Morgens, wenn die Sonne aufgehet des Morgens ohne Wolken, da vom Glanz nach dem Regen das Gras aus der Erde wächst.
5 Denn mein Haus ist nicht also bei GOtt; denn er hat mir einen Bund gesetzt, der ewig, und alles wohl geordnet und gehalten wird. Denn all mein Heil und Tun ist, daß nichts wächst.
6 Aber Belial sind allesamt wie die ausgeworfenen Disteln, die man nicht mit Händen fassen kann;
7 sondern wer sie angreifen soll, muß Eisen und Spießstangen in der Hand haben; und werden mit Feuer verbrannt werden in der Wohnung.
8 Dies sind die Namen der Helden Davids: Jasabeam, der Sohn Hachmonis, der Vornehmste unter dreien; er hub seinen Spieß auf und schlug achthundert auf einmal.
9 Nach ihm war Eleasar, der Sohn Dodos, des Sohns Ahohis, unter den dreien Helden mit David. Da sie Hohn sprachen den Philistern und daselbst versammelt waren zum Streit, und die Männer Israels hinaufzogen,
10 da stund er und schlug die Philister, bis daß seine Hand müde am Schwert erstarrete. Und der HErr gab ein groß Heil zu der Zeit, daß das Volk umwandte ihm nach, zu rauben.
11 Nach ihm war Samma, der Sohn Agas, des Harariters. Da die Philister sich versammelten in eine Rotte, und war daselbst ein Stück Ackers voll Linsen, und das Volk floh vor den Philistern,
12 da trat er mitten auf das Stück und errettete es und schlug die Philister; und GOtt gab ein groß Heil.
13 Und diese drei Vornehmsten unter dreißigen kamen hinab in der Ernte zu David in der Höhle Adullam, und die Rotte der Philister lag im Grunde Rephaim.
14 David aber war dazumal in der Burg; aber der Philister Volk lag zu Bethlehem.
15 Und David ward lüstern und sprach: Wer will mir zu trinken holen des Wassers aus dem Brunnen zu Bethlehem unter dem Tor?
16 Da rissen die drei Helden ins Lager der Philister und schöpfeten des Wassers aus dem Brunnen zu Bethlehem unter dem Tor; und trugen‘s und brachten‘s David. Aber er wollte es nicht trinken, sondern goß es dem HErrn
17 und sprach: Das lasse der HErr ferne von mir sein, daß ich das tue! Ist‘s nicht das Blut der Männer, die ihr Leben gewagt haben und dahingegangen sind? Und wollte es nicht trinken. Das taten die drei Helden.
18 Abisai, Joabs Bruder, der Sohn Zerujas, war auch ein Vornehmster unter dreien. Er hub seinen Spieß auf und schlug dreihundert; und war auch berühmt unter dreien
19 und der Herrlichste unter dreien und war ihr Oberster; aber er kam nicht bis an die drei.
20 Und Benaja, der Sohn Jojadas, des Sohns Ishails, von großen Taten, von Kabzeel. Der schlug zween Löwen der Moabiter; und ging hinab und schlug einen Löwen im Brunnen zur Schneezeit.
21 Und schlug auch einen ägyptischen greulichen Mann, der hatte einen Spieß in seiner Hand. Er aber ging zu ihm hinab mit einem Stecken und riß dem Ägypter den Spieß aus der Hand und erwürgete ihn mit seinem eigenen Spieß.
22 Das tat Benaja, der Sohn Jojadas; und war berühmt unter den dreien Helden
23 und herrlicher denn die dreißig; aber er kam nicht bis an die drei. Und David machte ihn zum heimlichen Rat.
24 Asahel, der Bruder Joabs, ist unter den dreißigen. Elhanan, der Sohn Dodos, zu Bethlehem.
25 Samma, der Haraditer. Elika, der Haraditer.
26 Helez, der Paltiter. Ira, der Sohn Ikes, des Thekoiters.
27 Abieser, der Anthothiter. Mebunai, der Husathiter.
28 Zalmon, der Ahohiter. Maherai, der Netophathiter.
29 Heleb, der Sohn Baenas, der Netophathiter. Ithai, der Sohn Ribais, von Gibea der Kinder Benjamin.
30 Benaja, der Pirgathoniter. Hidai, von den Bächen Gaas.
31 Abialbon, der Arbathiter. Asmaveth, der Barhumiter.
32 Eljaheba, der Saalboniter. Die Kinder Jasen und Jonathan.
33 Samma, der Harariter. Ahiam, der Sohn Sarars, der Harariter.
34 Eliphelet, der Sohn Ahasbais, des Sohns Maechathis. Eliam, der Sohn Ahitophels, des Giloniters.
35 Hezrai, der Karmeliter Paerai, der Arbiter.
36 Jegeal, der Sohn Nathans von Zoba. Bani, der Gaditer.
37 Zelek, der Ammoniter. Naharai, der Beerothiter, der Waffenträger Joabs, des Sohns Zerujas.
38 Ira, der Jethriter. Gareb, der Jethriter.
39 Uria, der Hethiter. Derer ist allesamt siebenunddreißig.