1 א ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר  שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום

2 ב והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך--והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד

3 ג וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת--בעברך  למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך

4 ד והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד

5 ה ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך  מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל

6 ו אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך

7 ז וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך

8 ח וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת--באר היטב  {ס}

9 ט וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר  הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך

10 י ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום  {ס}

11 יא ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר

12 יב אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן  שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן

13 יג ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל  ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי

14 יד וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל--קול רם  {ס}

15 טו ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש--ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן  {ס}

16 טז ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן  {ס}

17 יז ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן  {ס}

18 יח ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן  {ס}

19 יט ארור מטה משפט גר יתום--ואלמנה ואמר כל העם אמן

20 כ ארור שכב עם אשת אביו--כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן  {ס}

21 כא ארור שכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן  {ס}

22 כב ארור שכב עם אחתו--בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן  {ס}

23 כג ארור שכב עם חתנתו ואמר כל העם אמן  {ס}

24 כד ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן  {ס}

25 כה ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן  {ס}

26 כו ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת--לעשות אותם ואמר כל העם אמן  {פ}

1 Und Mose gebot samt den Ältesten Israels dem Volk und sprach: Behaltet alle Gebote, die ich euch heute gebiete!

2 Und zu der Zeit, wenn ihr über den Jordan gehet ins Land, das dir der HErr, dein GOtt, geben wird, sollst du große Steine aufrichten und sie mit Kalk tünchen

3 und drauf schreiben alle Worte dieses Gesetzes, wenn du hinüberkommst, auf daß du kommest ins Land, das der HErr, dein GOtt, dir geben wird, ein Land, da Milch und Honig innen fleußt, wie der HErr, deiner Väter GOtt, dir geredet hat.

4 Wenn ihr nun über den Jordan gehet, so sollt ihr solche Steine aufrichten (davon ich euch heute gebiete) auf dem Berge Ebal und mit Kalk tünchen.

5 Und sollst daselbst dem HErrn, deinem GOtt, einen steinernen Altar bauen, darüber kein Eisen fähret.

6 Von ganzen Steinen sollst du diesen Altar dem HErrn, deinem GOtt, bauen und Brandopfer drauf opfern dem HErrn, deinem GOtt.

7 Und sollst Dankopfer opfern und daselbst essen und fröhlich sein vor dem HErrn, deinem GOtt.

8 Und sollst auf die Steine alle Worte dieses Gesetzes schreiben, klar und deutlich.

9 Und Mose samt den Priestern, den Leviten, redeten mit dem ganzen Israel und sprachen: Merke und höre zu, Israel! Heute dieses Tages bist du ein Volk worden des HErrn; deines Gottes,

10 daß du der Stimme des HErrn, deines Gottes, gehorsam seiest und tust nach seinen Geboten und Rechten, die ich dir heute gebiete.

11 Und Mose gebot dem Volk desselben Tages und sprach:

12 Diese sollen stehen auf dem Berge Grisim, zu segnen das Volk, wenn ihr über den Jordan gegangen seid: Simeon, Levi, Juda, Isaschar, Joseph und Benjamin.

13 Und diese sollen stehen auf dem Berge Ebal, zu fluchen: Ruben, Gad, Asser, Sebulon, Dan und Naphthali.

14 Und die Leviten sollen anheben und sagen zu jedermann von Israel mit lauter Stimme:

15 Verflucht sei, wer einen Götzen oder gegossen Bild macht, einen Greuel des HErrn, ein Werk der Werkmeister Hände, und setzt es verborgen! Und alles Volk soll antworten und sagen: Amen.

16 Verflucht sei, wer seinem Vater oder Mutter fluchet! Und alles Volk soll sagen: Amen.

17 Verflucht sei, wer seines Nächsten Grenze engert! Und alles Volk soll sagen: Amen.

18 Verflucht sei, wer einen Blinden irren macht auf dem Wege! Und alles Volk soll sagen: Amen.

19 Verflucht sei, wer das Recht des Fremdlings, des Waisen und der Witwe beuget! Und alles Volk soll sagen: Amen.

20 Verflucht sei, wer bei seines Vaters Weib liegt, daß er aufdecke den Fittich seines Vaters! Und alles Volk soll sagen: Amen.

21 Verflucht sei, wer irgend bei einem Vieh liegt! Und alles Volk soll sagen: Amen.

22 Verflucht sei, wer bei seiner Schwester liegt, die seines Vaters oder seiner Mutter Tochter ist! Und alles Volk soll sagen: Amen.

23 Verflucht sei, wer bei seiner Schwieger liegt! Und alles Volk soll sagen: Amen.

24 Verflucht sei, wer seinen Nächsten heimlich schlägt! Und alles Volk soll sagen: Amen.

25 Verflucht sei, wer Geschenke nimmt, daß er die Seele des unschuldigen Bluts schlägt! Und alles Volk soll sagen: Amen.

26 Verflucht sei, wer nicht alle Worte dieses Gesetzes erfüllet, daß er danach tue! Und alles Volk soll sagen; Amen.