1 א                   ויען צפר הנעמתי ויאמר br

2 ב   לכן שעפי ישיבוני    ובעבור חושי בי br

3 ג   מוסר כלמתי אשמע    ורוח מבינתי יענני br

4 ד   הזאת ידעת מני-עד    מני שים אדם עלי-ארץ br

5 ה   כי רננת רשעים מקרוב    ושמחת חנף עדי-רגע br

6 ו   אם-יעלה לשמים שיאו    וראשו לעב יגיע br

7 ז   כגללו לנצח יאבד    ראיו יאמרו איו br

8 ח   כחלום יעוף ולא ימצאהו    וידד כחזיון לילה br

9 ט   עין שזפתו ולא תוסיף    ולא-עוד תשורנו מקומו br

10 י   בניו ירצו דלים    וידיו תשבנה אונו br

11 יא   עצמותיו מלאו עלומו    ועמו על-עפר תשכב br

12 יב   אם-תמתיק בפיו רעה--    יכחידנה תחת לשנו br

13 יג   יחמל עליה ולא יעזבנה    וימנענה בתוך חכו br

14 יד   לחמו במעיו נהפך    מרורת פתנים בקרבו br

15 טו   חיל בלע ויקאנו    מבטנו ירשנו אל br

16 טז   ראש-פתנים יינק    תהרגהו לשון אפעה br

17 יז   אל-ירא בפלגות--    נהרי נחלי דבש וחמאה br

18 יח   משיב יגע ולא יבלע    כחיל תמורתו ולא יעלס br

19 יט   כי-רצץ עזב דלים    בית גזל ולא יבנהו br

20 כ   כי לא-ידע שלו בבטנו    בחמודו לא ימלט br

21 כא   אין-שריד לאכלו    על-כן לא-יחיל טובו br

22 כב   במלאות שפקו יצר לו    כל-יד עמל תבאנו br

23 כג   יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו    וימטר עלימו בלחומו br

24 כד   יברח מנשק ברזל    תחלפהו קשת נחושה br

25 כה   שלף ויצא מגוה    וברק ממררתו יהלך עליו אמים br

26 כו   כל-חשך    טמון לצפוניו br תאכלהו אש לא-נפח    ירע שריד באהלו br

27 כז   יגלו שמים עונו    וארץ מתקוממה לו br

28 כח   יגל יבול ביתו    נגרות ביום אפו br

29 כט   זה חלק-אדם רשע--מאלהים    ונחלת אמרו מאל

1 Da antwortete Zophar von Naema und sprach:

2 Darauf muß ich antworten und kann nicht harren.

3 Und will gerne hören, wer mir das soll strafen und tadeln; denn der Geist meines Verstandes soll für mich antworten.

4 Weißt du nicht, daß es allezeit so gegangen ist, seit daß Menschen auf Erden gewesen sind;

5 daß der Ruhm der GOttlosen stehet nicht lange, und die Freude des Heuchlers währet einen Augenblick?

6 Wenn gleich seine Höhe in den Himmel reichet und sein Haupt an die Wolken rühret,

7 so wird er doch zuletzt umkommen wie ein Kot, daß die, vor denen er ist angesehen, werden sagen: Wo ist er?

8 Wie ein Traum vergehet, so wird er auch nicht funden werden, und wie ein Gesicht in der Nacht verschwindet.

9 Welch Auge ihn gesehen hat, wird ihn nicht mehr sehen, und seine Stätte wird ihn nicht mehr schauen.

10 Seine Kinder werden betteln gehen, und seine Hand wird ihm Mühe zu Lohn geben.

11 Seine Beine werden seine heimliche Sünde wohl bezahlen und werden sich mit ihm in die Erde legen.

12 Wenn ihm die Bosheit gleich in seinem Munde wohl schmeckt, wird sie doch ihm in seiner Zunge fehlen.

13 Sie wird aufgehalten und ihm nicht gestattet, und wird ihm gewehret werden in seinem Halse.

14 Seine Speise inwendig im Leibe wird sich verwandeln in Otterngalle.

15 Die Güter, die er verschlungen hat, muß er wieder ausspeien; und GOtt wird sie aus seinem Bauch stoßen.

16 Er wird der Ottern Galle saugen, und die Zunge der Schlange wird ihn töten.

17 Er wird nicht sehen die Ströme noch die Wasserbäche, die mit Honig und Butter fließen.

18 Er wird arbeiten und des nicht genießen; und seine Güter werden andern, daß er deren nicht froh wird.

19 Denn er hat unterdrückt und verlassen den Armen; er hat Häuser zu sich gerissen, die er nicht erbauet hat.

20 Denn sein Wanst konnte nicht voll werden, und wird durch sein köstlich Gut nicht entrinnen.

21 Es wird seiner Speise nicht überbleiben; darum wird sein gut Leben keinen Bestand haben.

22 Wenn er gleich die Fülle und genug hat, wird ihm doch angst werden; allerhand Mühe wird über ihn kommen.

23 Es wird ihm der Wanst einmal voll werden, und er wird den Grimm seines Zornes über ihn senden; er wird über ihn regnen lassen seinen Streit.

24 Er wird fliehen vor dem eisernen Harnisch, und der eherne Bogen wird ihn verjagen.

25 Ein bloß Schwert wird durch ihn ausgehen, und des Schwerts Blitz, der ihm bitter sein wird, wird mit Schrecken über ihn fahren.

26 Es ist keine Finsternis da, die ihn verdecken möchte. Es wird ihn ein Feuer verzehren, das nicht aufgeblasen ist; und wer übrig ist in seiner Hütte, dem wird‘s übel gehen.

27 Der Himmel wird seine Missetat eröffnen, und die Erde wird sich wider ihn setzen.

28 Das Getreide in seinem Hause wird weggeführet werden, zerstreuet am Tage seines Zorns.

29 Das ist der Lohn eines gottlosen Menschen bei GOtt und das Erbe seiner Rede bei GOtt.