1 א                   ויען איוב ויאמר br

2 ב   מה-עזרת ללא-כח    הושעת זרוע לא-עז br

3 ג   מה-יעצת ללא חכמה    ותשיה לרב הודעת br

4 ד   את-מי הגדת מלין    ונשמת-מי יצאה ממך br

5 ה   הרפאים יחוללו--    מתחת מים ושכניהם br

6 ו   ערום שאול נגדו    ואין כסות לאבדון br

7 ז   נטה צפון על-תהו    תלה ארץ על-בלימה br

8 ח   צרר-מים בעביו    ולא-נבקע ענן תחתם br

9 ט   מאחז פני-כסה    פרשז עליו עננו br

10 י   חק-חג על-פני-מים--    עד-תכלית אור עם-חשך br

11 יא   עמודי שמים ירופפו    ויתמהו מגערתו br

12 יב   בכחו רגע הים    ובתובנתו (ובתבונתו) מחץ רהב br

13 יג   ברוחו שמים שפרה    חללה ידו נחש ברח br

14 יד   הן-אלה קצות דרכו--    ומה-שמץ דבר נשמע-בו br ורעם גבורתו    מי יתבונן

1 Hiob antwortete und sprach:

2 Wem stehest du bei? Dem, der keine Kraft hat? Hilfst du dem, der keine Stärke in Armen hat?

3 Wem gibst du Rat? Dem, der keine Weisheit hat? und zeigest einem Mächtigen, wie er‘s ausführen soll?

4 Für wen redest du, und für wen gehet der Odem von dir?

5 Die Riesen ängsten sich unter den Wassern und die bei ihnen wohnen.

6 Die Hölle ist aufgedeckt vor ihm, und das Verderben hat keine Decke.

7 Er breitet aus die Mitternacht nirgend an und hänget die Erde an nichts.

8 Er fasset das Wasser zusammen in seine Wolken, und die Wolken zerreißen drunter nicht.

9 Er hält seinen Stuhl und breitet seine Wolken davor.

10 Er hat um das Wasser ein Ziel gesetzt, bis das Licht samt der Finsternis vergehe.

11 Die Säulen des Himmels zittern und entsetzen sich vor seinem Schelten.

12 Vor seiner Kraft wird das Meer plötzlich ungestüm, und vor seinem Verstand erhebet sich die Höhe des Meers.

13 Am Himmel wird‘s schön durch seinen Wind, und seine Hand bereitet die gerade Schlange.

14 Siehe, also gehet sein Tun, aber davon haben wir ein gering Wörtlein vernommen. Wer will aber den Donner seiner Macht verstehen?