1 א משא נינוה--ספר חזון נחום האלקשי
2 ב אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו
3 ג יהוה ארך אפים וגדול (וגדל) כח ונקה לא ינקה יהוה ב ס ופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו
4 ד גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל
5 ה הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל יושבי בה
6 ו לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו
7 ז טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו
8 ח ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף חשך
9 ט מה תחשבון אל יהוה--כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה
10 י כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו--כקש יבש מלא
11 יא ממך יצא חשב על יהוה רעה--יעץ בליעל {ס}
12 יב כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וענתך--לא אענך עוד
13 יג ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק
14 יד וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך--כי קלות {פ}
1 Dies ist die Last über Ninive und das Buch der Weissagung Nahums von Elkos.
2 Der HErr ist ein eifriger GOtt und ein Rächer, ja ein Rächer ist der HErr und zornig; der HErr ist ein Rächer wider seine Widersacher, und der es seinen Feinden nicht vergessen wird.
3 Der HErr ist geduldig und von großer Kraft, vor welchem niemand unschuldig ist; er ist der HErr, des Wege im Wetter und Sturm sind und unter seinen Füßen dicker Staub,
4 der das Meer schilt und trocken macht und alle Wasser vertrocknet. Basan und Karmel verschmachten, und was auf dem Berge Libanon blühet, verschmachtet.
5 Die Berge zittern vor ihm, und die Hügel zergehen; das Erdreich bebet vor ihm, dazu der Weltkreis und alle, die drinnen wohnen.
6 Wer kann vor seinem Zorn stehen und wer kann vor seinem Grimm bleiben? Sein Zorn brennet wie Feuer, und die Felsen zerspringen vor ihm.
7 Der HErr ist gütig und eine Feste zur Zeit der Not und kennet die, so auf ihn trauen.
8 Wenn die Flut überher läuft, so macht er‘s mit derselbigen ein Ende; aber seine Feinde verfolgt er mit Finsternis.
9 Was gedenket ihr wider den HErrn? Er wird‘s doch ein Ende machen; es wird das Unglück nicht zweimal kommen.
10 Denn gleich als wenn die Dornen, so noch ineinanderwachsen und im besten Saft sind, verbrannt werden, wie ganz dürr Stroh,
11 also wird sein der Schalksrat, der von dir kommt und Böses wider den HErrn gedenket.
12 So spricht der HErr: Sie kommen so gerüstet und mächtig, als sie wollen, sollen sie doch umgehauen werden und dahinfahren. Ich habe dich gedemütiget; aber ich will dich nicht wiederum demütigen.
13 Alsdann will ich sein Joch, das du trägst, zerbrechen und deine Bande zerreißen.
14 Aber wider dich hat der HErr geboten, daß deines Namens Same keiner mehr soll bleiben. Vom Hause deines Gottes will ich dich ausrotten, die Götzen und Bilder will ich dir zum Grabe machen; denn du bist zunichte worden.