1 א לתאוה יבקש נפרד בכל-תושיה יתגלע br
2 ב לא-יחפץ כסיל בתבונה כי אם-בהתגלות לבו br
3 ג בבוא-רשע בא גם-בוז ועם-קלון חרפה br
4 ד מים עמקים דברי פי-איש נחל נבע מקור חכמה br
5 ה שאת פני-רשע לא-טוב-- להטות צדיק במשפט br
6 ו שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא br
7 ז פי-כסיל מחתה-לו ושפתיו מוקש נפשו br
8 ח דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן br
9 ט גם מתרפה במלאכתו-- אח הוא לבעל משחית br
10 י מגדל-עז שם יהוה בו-ירוץ צדיק ונשגב br
11 יא הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו br
12 יב לפני-שבר יגבה לב-איש ולפני כבוד ענוה br
13 יג משיב דבר בטרם ישמע-- אולת היא-לו וכלמה br
14 יד רוח-איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה br
15 טו לב נבון יקנה-דעת ואזן חכמים תבקש-דעת br
16 טז מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו br
17 יז צדיק הראשון בריבו יבא- (ובא-) רעהו וחקרו br
18 יח מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד br
19 יט אח--נפשע מקרית-עז ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון br
20 כ מפרי פי-איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע br
21 כא מות וחיים ביד-לשון ואהביה יאכל פריה br
22 כב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה br
23 כג תחנונים ידבר-רש ועשיר יענה עזות br
24 כד איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח
1 Wer sich absondert, der sucht, was ihn gelüstet, und setzt sich wider alles, was gut ist.
2 Ein Narr hat nicht Lust am Verstand, sondern was in seinem Herzen steckt.
3 Wo der GOttlose hinkommt, da kommt Verachtung und Schmach mit Hohn.
4 Die Worte in eines Munde sind wie tiefe Wasser, und die Quelle der Weisheit ist ein voller Strom.
5 Es ist nicht gut, die Person des GOttlosen achten, zu beugen den Gerechten im Gericht.
6 Die Lippen des Narren bringen Zank, und sein Mund ringet nach Schlägen.
7 Der Mund des Narren schadet ihm selbst, und seine Lippen fahen seine eigene Seele.
8 Die Worte des Verleumders sind Schläge und gehen einem durchs Herz.
9 Wer laß ist in seiner Arbeit, der ist ein Bruder des, der das Seine umbringet.
10 Der Name des HErrn ist ein festes Schloß; der Gerechte läuft dahin und wird beschirmet.
11 Das Gut des Reichen ist ihm eine feste Stadt und wie eine hohe Mauer um ihn her.
12 Wenn einer zugrund gehen soll, wird sein Herz zuvor stolz; und ehe man zu Ehren kommt, muß man zuvor leiden.
13 Wer antwortet, ehe er höret, dem ist‘s Narrheit und Schande.
14 Wer ein fröhlich Herz hat, der weiß sich in seinem Leiden zu halten; wenn aber der Mut liegt, wer kann‘s tragen?
15 Ein verständig Herz weiß sich vernünftiglich zu halten, und die Weisen hören gern, daß man vernünftiglich handelt.
16 Das Geschenk des Menschen macht ihm Raum und bringt ihn vor die großen Herren.
17 Der Gerechte ist seiner Sache zuvor gewiß; kommt sein Nächster, so findet er ihn also.
18 Das Los stillet den Hader und scheidet zwischen den Mächtigen.
19 Ein verletzter Bruder hält härter denn eine feste Stadt; und Zank hält härter denn Riegel am Palast.
20 Einem Mann wird vergolten, danach sein Mund geredet hat, und wird gesättiget von der Frucht seiner Lippen.
21 Tod und Leben steht in der Zunge Gewalt; wer sie liebet, der wird von ihrer Frucht essen.
22 Wer eine Ehefrau findet, der findet was Gutes und bekommt Wohlgefallen vom HErrn.
23 Ein Armer redet mit Flehen; ein Reicher antwortet stolz.
24 Ein treuer Freund liebet mehr und steht fester bei denn ein Bruder.