1 א בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך br
2 ב להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה br
3 ג כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך br
4 ד אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה br
5 ה אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא br
6 ו כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה br
7 ז וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם br
8 ח לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר br
9 ט אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב br
10 י כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם br
11 יא מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה br
12 יב להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות br
13 יג העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך br
14 יד השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע br
15 טו אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם br
16 טז להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה br
17 יז העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה br
18 יח כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה br
19 יט כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים br
20 כ למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר br
21 כא כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה br
22 כב ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה
1 Mein Kind, willst du meine Rede annehmen und meine Gebote bei dir behalten,
2 so laß dein Ohr auf Weisheit achthaben und neige dein Herz mit Fleiß dazu.
3 Denn so du mit Fleiß danach rufest und darum betest,
4 so du sie suchest wie Silber und forschest sie wie die Schätze,
5 alsdann wirst du die Furcht des HErrn vernehmen und Gottes Erkenntnis finden.
6 Denn der HErr gibt Weisheit, und aus seinem Munde kommt Erkenntnis und Verstand.
7 Er läßt‘s den Aufrichtigen gelingen und beschirmet die Frommen
8 und behütet die, so recht tun, und bewahret den Weg seiner Heiligen.
9 Dann wirst du verstehen Gerechtigkeit und Recht und Frömmigkeit und allen guten Weg.
10 Wo die Weisheit dir zu Herzen gehet, daß du gerne lernest,
11 so wird dich guter Rat bewahren und Verstand wird dich behüten,
12 daß du nicht geratest auf den Weg der Bösen noch unter die verkehrten Schwätzer,
13 die da verlassen die rechte Bahn und gehen finstere Wege,
14 die sich freuen, Böses zu tun, und sind fröhlich in ihrem bösen, verkehrten Wesen,
15 welche ihren Weg verkehren und folgen ihrem Abwege;
16 daß du nicht geratest an eines andern Weib, und die nicht dein ist, die glatte Worte gibt
17 und verläßt den Herrn ihrer Jugend und vergisset den Bund ihres Gottes;
18 denn ihr Haus neiget sich zum Tode und ihre Gänge zu den Verlornen;
19 alle, die zu ihr eingehen, kommen nicht wieder und ergreifen den Weg des Lebens nicht:
20 auf daß du wandelst auf gutem Wege und bleibest auf der rechten Bahn.
21 Denn die Gerechten werden im Lande wohnen, und die Frommen werden drinnen bleiben;
22 aber die GOttlosen werden aus dem Lande gerottet, und die Verächter werden draus vertilget.