1 א אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם br
2 ב כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה br
3 ג בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן br
4 ד ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים br
5 ה גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח br
6 ו כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ br
7 ז ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו br
8 ח מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו br
9 ט זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ br
10 י התרפית ביום צרה-- צר כחכה br
11 יא הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך br
12 יב כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה br הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו br
13 יג אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך br
14 יד כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת
15 טו אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו br
16 טז כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה br
17 יז בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך br
18 יח פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו
19 יט אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים br
20 כ כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך br
21 כא ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב br
22 כב כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע
23 כג גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב br
24 כד אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים br
25 כה ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב br
26 כו שפתים ישק משיב דברים נכחים br
27 כז הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך
28 כח אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך br
29 כט אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו
30 ל על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב br
31 לא והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה br
32 לב ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר br
33 לג מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב br
34 לד ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן
1 Folge nicht bösen Leuten und wünsche nicht, bei ihnen zu sein.
2 Denn ihr Herz trachtet nach Schaden, und ihre Lippen raten zu Unglück.
3 Durch Weisheit wird ein Haus gebauet und durch Verstand erhalten.
4 Durch ordentlich Haushalten werden die Kammern voll aller köstlichen, lieblichen Reichtümer.
5 Ein weiser Mann ist stark und ein vernünftiger Mann ist mächtig von Kräften.
6 Denn mit Rat muß man Krieg führen; und wo viel Ratgeber sind, da ist der Sieg.
7 Weisheit ist dem Narren zu hoch; er darf seinen Mund im Tor nicht auftun.
8 Wer ihm selbst Schaden tut, den heißt man billig einen Erzbösewicht.
9 Des Narren Tücke ist Sünde; und der Spötter ist ein Greuel vor den Leuten.
10 Der ist nicht stark, der in der Not nicht fest ist.
11 Errette die, so man töten will, und entzieh dich nicht von denen, die man würgen will.
12 Sprichst du: Siehe, wir verstehen‘s nicht; meinest du nicht, der die Herzen weiß, merket es, und der auf die Seele acht hat, kennet es und vergilt dem Menschen nach seinem Werk?
13 Iß, mein Sohn, Honig, denn es ist gut, und Honigseim ist süß in deinem Halse.
14 Also lerne die Weisheit für deine Seele. Wenn du sie findest, so wird‘s hernach wohlgehen, und deine Hoffnung wird nicht umsonst sein.
15 Laure nicht, als ein GOttloser, auf das Haus des Gerechten; verstöre seine Ruhe nicht!
16 Denn ein Gerechter fällt siebenmal und stehet wieder auf; aber die GOttlosen versinken in Unglück.
17 Freue dich des Falles deines Feindes nicht, und dein Herz sei nicht froh über seinem Unglück;
18 es möchte der HErr sehen und ihm übel gefallen und seinen Zorn von ihm wenden.
19 Erzürne dich nicht über den Bösen und eifre nicht über die GOttlosen;
20 denn der Böse hat nichts zu hoffen, und die Leuchte der GOttlosen wird verlöschen.
21 Mein Kind, fürchte den HErrn und den König und menge dich nicht unter die Aufrührerischen!
22 Denn ihr Unfall wird plötzlich entstehen; und wer weiß, wann beider Unglück kommt?
23 Dies kommt auch von den Weisen: Die Person ansehen im Gericht ist nicht gut.
24 Wer zum GOttlosen spricht: Du bist fromm, dem fluchen die Leute und hasset das Volk.
25 Welche aber strafen, die gefallen wohl, und kommt ein reicher Segen auf sie.
26 Eine richtige Antwort ist wie ein lieblicher Kuß.
27 Richte draußen dein Geschäft aus und arbeite deinen Acker; danach baue dein Haus.
28 Sei nicht Zeuge ohne Ursache wider deinen Nächsten und betrüge nicht mit deinem Munde!
29 Sprich nicht: Wie man mir tut, so will ich wieder tun und einem jeglichen sein Werk vergelten.
30 Ich ging vor dem Acker des Faulen und vor dem Weinberge des Narren,
31 und siehe, da waren eitel Nesseln drauf und stund voll Disteln, und die Mauer war eingefallen.
32 Da ich das sah, nahm ich‘s zu Herzen und schauete und lernete dran.
33 Du willst ein wenig schlafen und ein wenig schlummern und ein wenig die Hände zusammentun, daß du ruhest;
34 aber es wird dir deine Armut kommen wie ein Wanderer und dein Mangel wie ein gewappneter Mann.