1 א למנצח לדוד מזמור br אלהי תהלתי אל-תחרש br
2 ב כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר br
3 ג ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם br
4 ד תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה br
5 ה וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי br
6 ו הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו br
7 ז בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה br
8 ח יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר br
9 ט יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה br
10 י ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם br
11 יא ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו br
12 יב אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו br
13 יג יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם br
14 יד יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח br
15 טו יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם br
16 טז יען-- אשר לא זכר עשות חסד br וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת br
17 יז ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו br
18 יח וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו br
19 יט תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה br
20 כ זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי br
21 כא ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך br כי-טוב חסדך הצילני br
22 כב כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי br
23 כג כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה br
24 כד ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן br
25 כה ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם br
26 כו עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך br
27 כז וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה br
28 כח יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח br
29 כט ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם br
30 ל אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו br
31 לא כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו
1 Ein Psalm Davids, vorzusingen. GOtt, mein Ruhm, schweige nicht!
2 Denn sie haben ihr gottloses und falsches Maul wider mich aufgetan und reden wider mich mit falscher Zunge.
3 Und sie reden giftig wider mich allenthalben und streiten wider mich ohne Ursache.
4 Dafür, daß ich sie liebe, sind sie wider mich; ich aber bete.
5 Sie beweisen mir Böses um Gutes und Haß um Liebe.
6 Setze GOttlose über ihn; und der Satan müsse stehen zu seiner Rechten!
7 Wer sich denselben lehren läßt, des Leben müsse gottlos sein, und sein Gebet müsse Sünde sein.
8 Seiner Tage müssen wenig werden, und sein Amt müsse ein anderer empfangen.
9 Seine Kinder müssen Waisen werden und sein Weib eine Witwe.
10 Seine Kinder müssen in der Irre gehen und betteln und suchen, als die verdorben sind.
11 Es müsse der Wucherer aussaugen alles, was er hat; und Fremde müssen seine Güter rauben.
12 Und niemand müsse ihm Gutes tun, und niemand erbarme sich seiner Waisen.
13 Seine Nachkommen müssen ausgerottet werden; ihr Name müsse im andern Glied vertilget werden.
14 Seiner Väter Missetat müsse gedacht werden vor dem HErrn, und seiner Mutter Sünde müsse nicht ausgetilget werden.
15 Der HErr müsse sie nimmer aus den Augen lassen, und ihr Gedächtnis müsse ausgerottet werden auf Erden,
16 darum daß er so gar keine Barmherzigkeit hatte, sondern verfolgte den Elenden und Armen und den Betrübten, daß er ihn tötete.
17 Und er wollte den Fluch haben, der wird ihm auch kommen; er wollte des Segens nicht, so wird er auch ferne von ihm bleiben.
18 Und zog an den Fluch wie sein Hemd; und ist in sein Inwendiges gegangen wie Wasser und wie Öl in seine Gebeine.
19 So werde er ihm wie ein Kleid, das er anhabe, und wie ein Gürtel, da er sich allewege mit gürte.
20 So geschehe denen vorn HErrn, die mir wider sind, und reden Böses wider meine Seele.
21 Aber du, HErr HErr, sei du mit mir um deines Namens willen; denn deine Gnade ist mein Trost; errette mich!
22 Denn ich bin arm und elend; mein Herz ist erschlagen in mir.
23 Ich fahre dahin wie ein Schatten, der vertrieben wird, und werde verjaget wie die Heuschrecken.
24 Meine Kniee sind schwach von Fasten; und mein Fleisch ist mager und hat kein Fett.
25 Und ich muß ihr Spott sein; wenn sie mich sehen, schütteln sie ihren Kopf.
26 Stehe mir bei, HErr, mein GOtt; hilf mir nach deiner Gnade,
27 daß sie inne werden, daß dies sei deine Hand, daß du, HErr, solches tust.
28 Fluchen sie, so segne du. Setzen sie sich wider mich, so müssen sie zuschanden werden; aber dein Knecht müsse sich freuen.
29 Meine Widersacher müssen mit Schmach angezogen werden und mit ihrer Schande bekleidet werden wie mit einem Rock.
30 Ich will dem HErrn sehr danken mit meinem Munde und ihn rühmen unter vielen;
31 denn er stehet dem Armen zur Rechten, daß er ihm helfe von denen, die sein Leben verurteilen.