1 א למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור br
2 ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי br
3 ג ביום צרתי אדני דרשתי br ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי br
4 ד אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה br
5 ה אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר br
6 ו חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים br
7 ז אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי br
8 ח הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד br
9 ט האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר br
10 י השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה br
11 יא ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון br
12 יב אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך br
13 יג והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה br
14 יד אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים br
15 טו אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך br
16 טז גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה br
17 יז ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות br
18 יח זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו br
19 יט קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ br
20 כ בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו br [ (Psalms 77:21) כא נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן ]
1 Ein Psalm Assaphs für Jeduthun, vorzusingen.
2 Ich schreie mit meiner Stimme zu GOtt; zu GOtt schreie ich, und er erhöret mich.
3 In der Zeit meiner Not suche ich den HErrn; meine Hand ist des Nachts ausgereckt und läßt nicht ab; denn meine Seele will sich nicht trösten lassen.
4 Wenn ich betrübt bin, so denke ich an GOtt; wenn mein Herz in Ängsten ist; so rede ich. Sela.
5 Meine Augen hältst du, daß sie wachen; ich bin so ohnmächtig, daß ich nicht reden kann.
6 Ich denke der alten Zeit, der vorigen Jahre.
7 Ich denke des Nachts an mein Saitenspiel und rede mit meinem Herzen; mein Geist muß forschen.
8 Wird denn der HErr ewiglich verstoßen und keine Gnade mehr erzeigen?
9 Ist‘s denn ganz und gar aus mit seiner Güte? und hat die Verheißung ein Ende?
10 Hat denn GOtt vergessen, gnädig zu sein, und seine Barmherzigkeit vor Zorn verschlossen? Sela.
11 Aber doch sprach ich: Ich muß das leiden; die rechte Hand des Höchsten kann alles ändern.
12 Darum gedenk ich an die Taten des HErrn; ja, ich gedenke an deine vorigen Wunder
13 und rede von allen deinen Werken und sage von deinem Tun.
14 GOtt dein Weg ist heilig. Wo ist so ein mächtiger GOtt, als du, GOtt, bist?
15 Du bist der GOtt, der Wunder tut; du hast deine Macht beweiset unter den Völkern.
16 Du hast dein Volk erlöset gewaltiglich, die Kinder Jakobs und Josephs. Sela.
17 Die Wasser sahen dich, GOtt; die Wasser sahen dich und ängsteten sich, und die Tiefen tobeten.
18 Die dicken Wolken gossen Wasser; die Wolken donnerten, und die Strahlen führen daher.
19 Es donnerte im Himmel; deine Blitze leuchteten auf dem Erdboden; das Erdreich regte sich und bebete davon.
20 Dein Weg war im Meer und dein Pfad in großen Wassern, und man spürete doch deinen Fuß nicht.
21 Du führetest dein Volk wie eine Herde Schafe durch Mose und Aaron.