1 א אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע br
2 ב הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים br
3 ג עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו br
4 ד יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און br
5 ה עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו br
6 ו אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו br
7 ז ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב br
8 ח בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו br
9 ט הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט br
10 י היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת br
11 יא יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל br
12 יב אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו br
13 יג להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת br
14 יד כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב br
15 טו כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב br
16 טז מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און br
17 יז לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי br
18 יח אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני br
19 יט ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי br
20 כ היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק br
21 כא יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו br
22 כב ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי br
23 כג וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם br יצמיתם יהוה אלהינו
1 HErr GOtt, des die Rache ist, GOtt, des die Rache ist, erscheine!
2 Erhebe dich, du Richter der Welt; vergilt den Hoffärtigen, was sie verdienen!
3 HErr, wie lange sollen die GOttlosen, wie lange sollen die GOttlosen prahlen
4 und so trotziglich reden, und alle Übeltäter sich so rühmen?
5 HErr, sie zerschlagen dein Volk und plagen dein Erbe.
6 Witwen und Fremdlinge erwürgen sie und töten die Waisen
7 und sagen: Der HErr siehet‘s nicht und der GOtt Jakobs achtet‘s nicht.
8 Merket doch, ihr Narren unter dem Volk, und ihr Toren, wann wollt ihr klug werden?
9 Der das Ohr gepflanzet hat, sollte der nicht hören? Der das Auge gemacht hat, sollte der nicht sehen?
10 Der die Heiden züchtiget, sollte der nicht strafen? der die Menschen lehret, was sie wissen.
11 Aber der HErr weiß die Gedanken der Menschen, daß sie eitel sind.
12 Wohl dem, den du, HErr, züchtigest und lehrest ihn durch dein Gesetz,
13 daß er Geduld habe, wenn‘s übel gehet, bis dem GOttlosen die Grube bereitet werde.
14 Denn der HErr wird sein Volk nicht verstoßen noch sein Erbe verlassen.
15 Denn Recht muß doch Recht bleiben, und dem werden alle frommen Herzen zufallen.
16 Wer stehet bei mir wider die Boshaftigen? Wer tritt zu mir wider die Übeltäter?
17 Wo der HErr mir nicht hülfe, so läge meine Seele schier in der Stille.
18 Ich sprach: Mein Fuß hat gestrauchelt; aber deine Gnade, HErr, hielt mich.
19 Ich hatte viel Bekümmernisse in meinem Herzen; aber deine Tröstungen ergötzeten meine Seele.
20 Du wirst ja nimmer eins mit dem schädlichen Stuhl, der das Gesetz übel deutet.
21 Sie rüsten sich wider die Seele des Gerechten und verdammen unschuldig Blut.
22 Aber der HErr ist mein Schutz; mein GOtt ist der Hort meiner Zuversicht.
23 Und er wird ihnen ihr Unrecht vergelten und wird sie um ihre Bosheit vertilgen; der HErr, unser GOtt, wird sie vertilgen.