1 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר

2 ב בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ--הזמורה אשר היה בעצי היער

3 ג היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי

4 ד הנה לאש נתן לאכלה  את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר--היצלח למלאכה

5 ה הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה  אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה  {ס}

6 ו לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה--כן נתתי את ישבי ירושלם

7 ז ונתתי את פני בהם--מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם

8 ח ונתתי את הארץ שממה--יען מעלו מעל נאם אדני יהוה  {פ}

1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃

2 בֶּן־אָדָם מַה־יִּהְיֶה עֵץ־הַגֶּפֶן מִכָּל־עֵץ הַזְּמֹורָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר׃

3 הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשֹׂות לִמְלָאכָה אִם־יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלֹות עָלָיו כָּל־כֶּלִי׃

4 הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה אֵת שְׁנֵי קְצֹותָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתֹוכֹו נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה׃

5 הִנֵּה בִּהְיֹותֹו תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה אַף כִּי־אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר וְנַעֲשָׂה עֹוד לִמְלָאכָה׃ ס

6 לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כַּאֲשֶׁר עֵץ־הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר אֲשֶׁר־נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה כֵּן נָתַתִּי אֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם׃

7 וְנָתַתִּי אֶת־פָּנַי בָּהֶם מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה בְּשׂוּמִי אֶת־פָּנַי בָּהֶם׃

8 וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה יַעַן מָעֲלוּ מַעַל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ פ