1 א הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד--ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו

2 ב וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און

3 ג ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר--ויחדו כלם יכליון  {ס}

4 ד כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה

5 ה כצפרים עפות--כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט

6 ו שובו לאשר העמיקו סרה--בני ישראל

7 ז כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו--אשר עשו לכם ידיכם חטא

8 ח ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו

9 ט וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו  נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם  {פ}

1 הֹוי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל־סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל־רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי־עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל־קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת־יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ׃

2 וְגַם־הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע וְאֶת־דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל־בֵּית מְרֵעִים וְעַל־עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן׃

3 וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא־אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא־רוּחַ וַיהוָה יַטֶּה יָדֹו וְכָשַׁל עֹוזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן׃ ס

4 כִּי כֹה אָמַר־יְהוָה ׀ אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל־טַרְפֹּו אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקֹּולָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמֹונָם לֹא יַעֲנֶה כֵּן יֵרֵד יְהוָה צְבָאֹות לִצְבֹּא עַל־הַר־צִיֹּון וְעַל־גִּבְעָתָהּ׃

5 כְּצִפֳּרִים עָפֹות כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאֹות עַל־יְרוּשָׁלִָם גָּנֹון וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט׃

6 שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃

7 כִּי בַּיֹּום הַהוּא יִמְאָסוּן אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפֹּו וֶאֱלִילֵי זְהָבֹו אֲשֶׁר עָשׂוּ לָכֶם יְדֵיכֶם חֵטְא׃

8 וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא־אִישׁ וְחֶרֶב לֹא־אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ וְנָס לֹו מִפְּנֵי־חֶרֶב וּבַחוּרָיו לָמַס יִהְיוּ׃

9 וְסַלְעֹו מִמָּגֹור יַעֲבֹור וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו נְאֻם־יְהוָה אֲשֶׁר־אוּר לֹו בְּצִיֹּון וְתַנּוּר לֹו בִּירוּשָׁלִָם׃ ס