1 א אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה

2 ב כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ

3 ג מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו--לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים

4 ד על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר  כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור

5 ה באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי

6 ו הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך--הרגעי ודמי

7 ז איך תשקטי ויהוה צוה לה  אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה  {פ}

1 אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־פְּלִשְׁתִּים בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה אֶת־עַזָּה׃ ס

2 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה הִנֵּה־מַיִם עֹלִים מִצָּפֹון וְהָיוּ לְנַחַל שֹׁוטֵף וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלֹואָהּ עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ וְזָעֲקוּ הָאָדָם וְהֵילִל כֹּל יֹושֵׁב הָאָרֶץ׃

3 מִקֹּול שַׁעֲטַת פַּרְסֹות אַבִּירָיו מֵרַעַשׁ לְרִכְבֹּו הֲמֹון גַּלְגִּלָּיו לֹא־הִפְנוּ אָבֹות אֶל־בָּנִים מֵרִפְיֹון יָדָיִם׃

4 עַל־הַיֹּום הַבָּא לִשְׁדֹוד אֶת־כָּל־פְּלִשְׁתִּים לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידֹון כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר כִּי־שֹׁדֵד יְהוָה אֶת־פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתֹּור׃

5 בָּאָה קָרְחָה אֶל־עַזָּה נִדְמְתָה אַשְׁקְלֹון שְׁאֵרִית עִמְקָם עַד־מָתַי תִּתְגֹּודָדִי׃ ס

6 הֹוי חֶרֶב לַיהוָה עַד־אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי הֵאָסְפִי אַל־תַּעְרֵךְ הֵרָגְעִי וָדֹמִּי׃

7 אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי וַיהוָה צִוָּה־לָהּ אֶל־אַשְׁקְלֹון וְאֶל־חֹוף הַיָּם שָׁם יְעָדָהּ׃ ס