1 א מזמור לאסף br אלהים באו גוים בנחלתך-- טמאו את היכל קדשך br שמו את-ירושלם לעיים br
2 ב נתנו את-נבלת עבדיך-- מאכל לעוף השמים br בשר חסידיך לחיתו-ארץ br
3 ג שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם ואין קובר br
4 ד היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו br
5 ה עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך br
6 ו שפך חמתך-- אל הגוים אשר לא-ידעוך br ועל ממלכות-- אשר בשמך לא קראו br
7 ז כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו br
8 ח אל-תזכר-לנו עונת ראשנים br מהר יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאד br
9 ט עזרנו אלהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך br והצילנו וכפר על-חטאתינו למען שמך br
10 י למה יאמרו הגוים-- איה אלהיהם br יודע בגיים (בגוים) לעינינו נקמת דם-עבדיך השפוך br
11 יא תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך--הותר בני תמותה br
12 יב והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם br חרפתם אשר חרפוך אדני br
13 יג ואנחנו עמך וצאן מרעיתך-- נודה לך לעולם br לדר ודר-- נספר תהלתך
1 מִזְמֹור לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גֹויִם ׀ בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת־יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים׃
2 נָתְנוּ אֶת־נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתֹו־אָרֶץ׃
3 שָׁפְכוּ דָמָם ׀ כַּמַּיִם סְבִיבֹות יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קֹובֵר׃
4 הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבֹותֵינוּ׃
5 עַד־מָה יְהוָה תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמֹו־אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃
6 שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכֹות אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃
7 כִּי אָכַל אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃
8 אַל־תִּזְכָּר־לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלֹּונוּ מְאֹד׃
9 עָזְרֵנוּ ׀ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל־דְּבַר כְּבֹוד־שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃
10 לָמָּה ׀ יֹאמְרוּ הַגֹּויִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם יִוָּדַע [בַּגִּיִּים כ] (בַּגֹּויִם ק) לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם־עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃
11 תָּבֹוא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרֹועֲךָ הֹותֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃
12 וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ בְעָתַיִם אֶל־חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃
13 וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ ׀ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נֹודֶה לְּךָ לְעֹולָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃