1 א שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים
2 ב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן
3 ג שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים
4 ד שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה
5 ה צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק
6 ו ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים
7 ז מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים
8 ח זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות
9 ט אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים
10 י וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים
11 יא אני לדודי ועלי תשוקתו {ס}
12 יב לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים
13 יג נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך [ (Song of Solomon 7:14) יד הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך ]
1 As the chorus of `Mahanaim.` How beautiful were thy feet with sandals, O daughter of Nadib. The turnings of thy sides [are] as ornaments, Work of the hands of an artificer.
2 Thy waist [is] a basin of roundness, It lacketh not the mixture, Thy body a heap of wheat, fenced with lilies,
3 Thy two breasts as two young ones, twins of a roe,
4 Thy neck as a tower of the ivory, Thine eyes pools in Heshbon, near the gate of Bath-Rabbim, Thy face as a tower of Lebanon looking to Damascus,
5 Thy head upon thee as Carmel, And the locks of thy head as purple, The king is bound with the flowings!
6 How fair and how pleasant hast thou been, O love, in delights.
7 This thy stature hath been like to a palm, And thy breasts to clusters.
8 I said, `Let me go up on the palm, Let me lay hold on its boughs, Yea, let thy breasts be, I pray thee, as clusters of the vine, And the fragrance of thy face as citrons,
9 And thy palate as the good wine --` Flowing to my beloved in uprightness, Strengthening the lips of the aged!
10 I [am] my beloved`s, and on me [is] his desire.
11 Come, my beloved, we go forth to the field,
12 We lodge in the villages, we go early to the vineyards, We see if the vine hath flourished, The sweet smelling-flower hath opened. The pomegranates have blossomed, There do I give to thee my loves;
13 The mandrakes have given fragrance, And at our openings all pleasant things, New, yea, old, my beloved, I laid up for thee!