1 א big ט /big וב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו
2 ב טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה--באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו
3 ג טוב כעס משחוק כי ברע פנים ייטב לב
4 ד לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה
5 ה טוב לשמע גערת חכם--מאיש שמע שיר כסילים
6 ו כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל
7 ז כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה
8 ח טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח
9 ט אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח
10 י אל תאמר מה היה--שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה
11 יא טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש
12 יב כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה
13 יג ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו
14 יד ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה
15 טו את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו
16 טז אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם
17 יז אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך
18 יח טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם
19 יט החכמה תעז לחכם--מעשרה שליטים אשר היו בעיר
20 כ כי אדם אין צדיק בארץ--אשר יעשה טוב ולא יחטא
21 כא גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך
22 כב כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את (אתה) קללת אחרים
23 כג כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני
24 כד רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו
25 כה סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות
26 כו ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה--אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה
27 כז ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון
28 כח אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי--ואשה בכל אלה לא מצאתי
29 כט לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים
1 Better [is] a name than good perfume, And the day of death than the day of birth.
2 Better to go unto a house of mourning, Than to go unto a house of banqueting, For that is the end of all men, And the living layeth [it] unto his heart.
3 Better [is] sorrow than laughter, For by the sadness of the face the heart becometh better.
4 The heart of the wise [is] in a house of mourning, And the heart of fools in a house of mirth.
5 Better to hear a rebuke of a wise man, Than [for] a man to hear a song of fools,
6 For as the noise of thorns under the pot, So [is] the laughter of a fool, even this [is] vanity.
7 Surely oppression maketh the wise mad, And a gift destroyeth the heart.
8 Better [is] the latter end of a thing than its beginning, Better [is] the patient of spirit, than the haughty of spirit.
9 Be not hasty in thy spirit to be angry, For anger in the bosom of fools resteth.
10 Say not thou, `What was it, That the former days were better than these?` For thou hast not asked wisely of this.
11 Wisdom [is] good with an inheritance, And an advantage [it is] to those beholding the sun.
12 For wisdom [is] a defense, money [is] a defence, And the advantage of the knowledge of wisdom [is], She reviveth her possessors.
13 See the work of God, For who is able to make straight that which He made crooked?
14 In a day of prosperity be in gladness, And in a day of evil consider. Also this over-against that hath God made, To the intent that man doth not find anything after him.
15 The whole I have considered in the days of my vanity. There is a righteous one perishing in his righteousness, and there is a wrong-doer prolonging [himself] in his wrong.
16 Be not over-righteous, nor show thyself too wise, why art thou desolate?
17 Do not much wrong, neither be thou a fool, why dost thou die within thy time?
18 [It is] good that thou dost lay hold on this, and also, from that withdrawest not thy hand, for whoso is fearing God goeth out with them all.
19 The wisdom giveth strength to a wise man, more than wealth the rulers who have been in a city.
20 Because there is not a righteous man on earth that doth good and sinneth not.
21 Also to all the words that they speak give not thy heart, that thou hear not thy servant reviling thee.
22 For many times also hath thy heart known that thou thyself also hast reviled others.
23 All this I have tried by wisdom; I have said, `I am wise,` and it [is] far from me.
24 Far off [is] that which hath been, and deep, deep, who doth find it?
25 I have turned round, also my heart, to know and to search, and to seek out wisdom, and reason, and to know the wrong of folly, and of foolishness the madness.
26 And I am finding more bitter than death, the woman whose heart [is] nets and snares, her hands [are] bands; the good before God escapeth from her, but the sinner is captured by her.
27 See, this I have found, said the Preacher, one to one, to find out the reason
28 (that still my soul had sought, and I had not found), One man, a teacher, I have found, and a woman among all these I have not found.
29 See, this alone I have found, that God made man upright, and they -- they have sought out many devices.