1 א ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם
2 ב ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו
3 ג ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה
4 ד הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם {פ}
5 ה וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום
6 ו וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו
7 ז ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם
8 ח ונח מצא חן בעיני יהוה {פ}
9 ט אלה תולדת נח--נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח
10 י ויולד נח שלשה בנים--את שם את חם ואת יפת
11 יא ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס
12 יב וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ {ס}
13 יג ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני--כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ
14 יד עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר
15 טו וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה
16 טז צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה
17 יז ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע
18 יח והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה--אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך
19 יט ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה--להחית אתך זכר ונקבה יהיו
20 כ מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו--שנים מכל יבאו אליך להחיות
21 כא ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה
22 כב ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים--כן עשה
1 And it cometh to pass that mankind have begun to multiply on the face of the ground, and daughters have been born to them,
2 and sons of God see the daughters of men that they [are] fair, and they take to themselves women of all whom they have chosen.
3 And Jehovah saith, `My Spirit doth not strive in man -- to the age; in their erring they [are] flesh:` and his days have been an hundred and twenty years.
4 The fallen ones were in the earth in those days, and even afterwards when sons of God come in unto daughters of men, and they have borne to them -- they [are] the heroes, who, from of old, [are] the men of name.
5 And Jehovah seeth that abundant [is] the wickedness of man in the earth, and every imagination of the thoughts of his heart only evil all the day;
6 and Jehovah repenteth that He hath made man in the earth, and He grieveth Himself -- unto His heart.
7 And Jehovah saith, `I wipe away man whom I have prepared from off the face of the ground, from man unto beast, unto creeping thing, and unto fowl of the heavens, for I have repented that I have made them.`
8 And Noah found grace in the eyes of Jehovah.
9 These [are] births of Noah: Noah [is] a righteous man; perfect he hath been among his generations; with God hath Noah walked habitually.
10 And Noah begetteth three sons, Shem, Ham, and Japheth.
11 And the earth is corrupt before God, and the earth is filled [with] violence.
12 And God seeth the earth, and lo, it hath been corrupted, for all flesh hath corrupted its way on the earth.
13 And God said to Noah, `An end of all flesh hath come before Me, for the earth hath been full of violence from their presence; and lo, I am destroying them with the earth.
14 `Make for thyself an ark of gopher-wood; rooms dost thou make with the ark, and thou hast covered it within and without with cypress;
15 and this [is] that which thou dost with it: three hundred cubits [is] the length of the ark, fifty cubits its breadth, and thirty cubits its height;
16 a window dost thou make for the ark, and unto a cubit thou dost restrain it from above; and the opening of the ark thou dost put in its side, -- lower, second, and third [stories] dost thou make it.
17 `And I, lo, I am bringing in the deluge of waters on the earth to destroy all flesh, in which [is] a living spirit, from under the heavens; all that [is] in the earth doth expire.
18 `And I have established My covenant with thee, and thou hast come in unto the ark, thou, and thy sons, and thy wife, and thy son`s wives with thee;
19 and of all that liveth, of all flesh, two of every [sort] thou dost bring in unto the ark, to keep alive with thee; male and female are they.
20 Of the fowl after its kind, and of the cattle after their kind, of every creeping thing of the ground after its kind, two of every [sort] they come in unto thee, to keep alive.
21 `And thou, take to thyself of all food that is eaten; and thou hast gathered unto thyself, and it hath been to thee and to them for food.`
22 And Noah doth according to all that God hath commanded him; so hath he done.