1 א הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא

2 ב לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו

3 ג קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט

4 ד לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו  {פ}

5 ה כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה

6 ו אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם--לאור גוים

7 ז לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך

8 ח אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים

9 ט הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם  {פ}

10 י שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם

11 יא ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו

12 יב ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו

13 יג יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח--על איביו יתגבר  {ס}

14 יד החשיתי מעולם--אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד

15 טו אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש

16 טז והולכתי עורים בדרך לא ידעו--בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור--אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים

17 יז נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו  {פ}

18 יח החרשים שמעו והעורים הביטו לראות

19 יט מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה

20 כ ראית (ראות) רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע

21 כא יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

22 כב והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב

23 כג מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור

24 כד מי נתן למשוסה (למשסה) יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה  זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו

25 כה וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב

1 Lo, My servant, I take hold on him, My chosen one -- My soul hath accepted, I have put My Spirit upon him, Judgment to nations he bringeth forth.

2 He doth not cry, nor lift up, Nor cause his voice to be heard, in the street.

3 A bruised reed he breaketh not, And dim flax he quencheth not, To truth he bringeth forth judgment.

4 He doth not become weak nor bruised, Till he setteth judgment in the earth, And for his law isles wait with hope.

5 Thus said God, Jehovah, preparing The heavens, and stretching them out, Spreading out the earth and its productions, Giving breath to the people on it, And spirit to those walking in it.

6 I, Jehovah, did call thee in righteousness, And I lay hold on thy hand, and keep thee, And I give thee for a covenant of a people, And a light of nations.

7 To open the eyes of the blind, To bring forth from prison the bound one, From the house of restraint those sitting in darkness.

8 I [am] Jehovah, this [is] My name, And Mine honour to another I give not, Nor My praise to graven images.

9 The former things, lo, have come, And new things I am declaring, Before they spring up I cause you to hear.

10 Sing to Jehovah a new song, His praise from the end of the earth, Ye who are going down to the sea, and its fulness, Isles, and their inhabitants.

11 The wilderness and its cities do lift up [the voice], The villages Kedar doth inhabit, Sing do the inhabitants of Sela, From the top of mountains they cry.

12 They ascribe to Jehovah honour, And His praise in the isles they declare.

13 Jehovah as a mighty one goeth forth. As a man of war He stirreth up zeal, He crieth, yea, He shrieketh, Against His enemies He showeth Himself mighty.

14 I have kept silent from of old, I keep silent, I refrain myself, As a travailing woman I cry out, I desolate and swallow up together.

15 I make waste mountains and hills, And all their herbs I dry up, And I have made rivers become isles, And ponds I dry up.

16 And I have caused the blind to go, In a way they have not known, In paths they have not known I cause them to tread, I make a dark place before them become light, And unlevelled places become a plain, These [are] the things I have done to them, And I have not forsaken them.

17 Removed backward -- utterly ashamed, Are those trusting in a graven image, Those saying to a molten image, `Ye [are] our gods.`

18 Ye deaf, hear; and ye blind, look to see.

19 Who [is] blind but My servant? And deaf as My messenger I send? Who [is] blind as he who is at peace, Yea, blind, as the servant of Jehovah?

20 Seeing many things, and thou observest not, Opening ears, and he heareth not.

21 Jehovah hath delight for the sake of His righteousness, He magnifieth law, and maketh honourable.

22 And this [is] a people seized and spoiled, Snared in holes -- all of them, And in houses of restraint they were hidden, They have been for a prey, And there is no deliverer, A spoil, and none is saying, `Restore.`

23 Who among you giveth ear [to] this? Attendeth, and heareth afterwards.

24 Who hath given Jacob for a spoil, And Israel to the spoilers? Is it not Jehovah -- He against whom we sinned? Yea, they have not been willing in His ways to walk, Nor have they hearkened to His law.

25 And He poureth on him fury, His anger, and the strength of battle, And it setteth him on fire round about, And he hath not known, And it burneth against him, and he layeth it not to heart!