1 א למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער

2 ב וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו

3 ג והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף (וצניף) מלוכה בכף אלהיך

4 ד לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה--כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה  כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל

5 ה כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך

6 ו על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים--כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה--אל דמי לכם

7 ז ואל תתנו דמי לו  עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה--בארץ

8 ח נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו  אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו

9 ט כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי  {ס}

10 י עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים

11 יא הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו

12 יב וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה  {ס}

1 For Zion`s sake I am not silent, And for Jerusalem`s sake I do not rest, Till her righteousness go out as brightness, And her salvation, as a torch that burneth.

2 And nations have seen thy righteousness, And all kings thine honour, And He is giving to thee a new name, That the mouth of Jehovah doth define.

3 And thou hast been a crown of beauty in the hand of Jehovah, And a diadem of royalty in the hand of thy God,

4 It is not said of thee any more, `Forsaken!` And of thy land it is not said any more, `Desolate,` For to thee is cried, `My delight [is] in her,` And to thy land, `Married,` For Jehovah hath delighted in thee, And thy land is married.

5 For a young man doth marry a virgin, Thy Builders do marry thee, With the joy of a bridegroom over a bride, Rejoice over thee doth thy God.

6 `On thy walls, O Jerusalem, I have appointed watchmen, All the day, and all the night, Continually, they are not silent.` O ye remembrancers of Jehovah, Keep not silence for yourselves,

7 And give not silence to Him, Till He establish, and till He make Jerusalem A praise in the earth.

8 Sworn hath Jehovah by His right hand, Even by the arm of His strength: `I give not thy corn any more [as] food for thine enemies, Nor do sons of a stranger drink thy new wine, For which thou hast laboured.

9 For, those gathering it do eat it, and have praised Jehovah, And those collecting it do drink it in My holy courts.`

10 Pass ye on, pass on through the gates, Prepare ye the way of the people, Raise up, raise up the highway, clear it from stones, Lift up an ensign over the peoples.

11 Lo, Jehovah hath proclaimed unto the end of the earth: `Say ye to the daughter of Zion, Lo, thy salvation hath come,` Lo, his hire [is] with him, and his wage before him.

12 And they have cried to them, `People of the Holy One, Redeemed of Jehovah,` Yea, to thee is called, `Sought out one, a city not forsaken!`