1 א למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה
2 ב אין עוד תהלת מואב--בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב
3 ג קול צעקה מחרונים--שד ושבר גדול
4 ד נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה (צעיריה)
5 ה כי מעלה הלחות (הלחית) בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו
6 ו נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר
7 ז כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש (כמוש) בגולה כהניו ושריו יחד (יחדו)
8 ח ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר--אשר אמר יהוה
9 ט תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן
10 י ארור עשה מלאכת יהוה--רמיה וארור מנע חרבו מדם
11 יא שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר {ס}
12 יב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו
13 יג ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם
14 יד איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה
15 טו שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך--יהוה צבאות שמו
16 טז קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד
17 יז נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז--מקל תפארה
18 יח רדי מכבוד ישבי (ושבי) בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך
19 יט אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה
20 כ הביש מואב כי חתה הילילי (הילילו) וזעקי (וזעקו) הגידו בארנון כי שדד מואב
21 כא ומשפט בא אל ארץ המישר--אל חלון ואל יהצה ועל מופעת (מיפעת)
22 כב ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים
23 כג ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון
24 כד ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב--הרחקות והקרבות
25 כה נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה--נאם יהוה
26 כו השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא
27 כז ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה (נמצא) כי מדי דבריך בו תתנודד
28 כח עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת
29 כט שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו
30 ל אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו
31 לא על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה
32 לב מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו--על קיצך ועל בצירך שדד נפל
33 לג ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי--לא ידרך הידד הידד לא הידד
34 לד מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם--מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו
35 לה והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו
36 לו על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו
37 לז כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק
38 לח על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו--נאם יהוה
39 לט איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו {ס}
40 מ כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב
41 מא נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה
42 מב ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל
43 מג פחד ופחת ופח--עליך יושב מואב נאם יהוה
44 מד הניס (הנס) מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה
45 מה בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון
46 מו אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה
47 מז ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב {ס}
1 Concerning Moab: `Thus said Jehovah of Hosts, God of Israel: Wo unto Nebo, for it is spoiled, Put to shame, captured hath been Kiriathaim, Put to shame hath been the high tower, Yea, it hath been broken down.
2 There is no more praise of Moab, In Heshbon they devised against it evil: Come, and we cut it off from [being] a nation, Also, O Madmen, thou art cut off, After thee goeth a sword.
3 A voice of a cry [is] from Horonaim, Spoiling and great destruction.
4 Destroyed hath been Moab, Caused a cry to be heard have her little ones.
5 For the ascent of Luhith with weeping, Go up doth weeping, For in the descent of Horonaim Adversaries a cry of desolation have heard.
6 Flee ye, deliver yourselves, Ye are as a naked thing in a wilderness.
7 For, because of thy trusting in thy works, And in thy treasures, even thou art captured, And gone out hath Chemosh in a removal, His priests and his heads together.
8 And come in doth a spoiler unto every city, And no city doth escape, And perished hath the valley, And destroyed been the plain, as Jehovah said.
9 Give wings to Moab, for she utterly goeth out, And her cities are for a desolation, Without an inhabitant in them.
10 Cursed [is] he who is doing the work of Jehovah slothfully, And cursed [is] he Who is withholding his sword from blood.
11 Secure is Moab from his youth, And at rest [is] he for his preserved things, And he hath not been emptied out from vessel unto vessel, And into captivity he hath not gone, Therefore hath his taste remained in him, And his fragrance hath not been changed.
12 Therefore, lo, days are coming, An affirmation of Jehovah, And I have sent to him wanderers, And they have caused him to wander, And his vessels they empty out, And his bottles they dash in pieces.
13 And ashamed hath been Moab because of Chemosh, As the house of Israel have been ashamed Because of Beth-El their confidence.
14 How do ye say, We [are] mighty, And men of strength for battle?
15 Spoiled is Moab, and her cities hath one gone up, And the choice of its young men Have gone down to slaughter, An affirmation of the King, Jehovah of Hosts [is] His name.
16 Near is the calamity of Moab to come, And his affliction hath hasted exceedingly.
17 Bemoan for him, all ye round about him, And all knowing his name, say ye: How hath it been broken, the staff of strength, The rod of beauty.
18 Come down from honour, sit in thirst, O inhabitant, daughter of Dibon, For a spoiler of Moab hath come up to thee, He hath destroyed thy fenced places.
19 On the way stand, and watch, O inhabitant of Aroer, Ask the fugitive and escaped, Say, What hath happened?
20 Put to shame hath been Moab, For it hath been broken down, Howl and cry, declare ye in Arnon, For spoiled is Moab,
21 And judgment hath come in unto the land of the plain -- unto Holon, And unto Jahazah, and on Mephaath,
22 And on Dibon, and on Nebo, And on Beth-Diblathaim, and on Kirathaim,
23 And on Beth-Gamul, and on Beth-Meon,
24 And on Kerioth, and on Bozrah, And on all cities of the land of Moab, The far off and the near.
25 Cut down hath been the horn of Moab, And his arm hath been broken, An affirmation of Jehovah.
26 Declare ye him drunk, For against Jehovah he made himself great And Moab hath stricken in his vomit, And he hath been for a derision -- even he.
27 And was not Israel the derision to thee? Among thieves was he found? For since thy words concerning him, Thou dost bemoan thyself.
28 Forsake cities, and dwell in a rock, Ye inhabitants of Moab, And be as a dove making a nest in the passages of a pit`s mouth.
29 We have heard of the arrogance of Moab, Exceeding proud! His haughtiness, and his arrogance, And his pride, and the height of his heart,
30 I -- I have known, an affirmation of Jehovah, His wrath, and [it is] not right, His devices -- not right they have done.
31 Therefore for Moab I howl, even for Moab -- all of it, I cry for men of Kir-Heres, it doth mourn,
32 With the weeping of Jazer, I weep for thee, O vine of Sibmah, Thy branches have passed over a sea, Unto the sea of Jazer they have come, On thy summer fruits, and on thy harvest, A spoiler hath fallen.
33 And removed hath been joy and gladness From the fruitful field, Even from the land of Moab, And wine from wine-presses I have caused to cease, Shouting doth not proceed, The shouting [is] no shouting!
34 Because of the cry of Heshbon unto Elealeh, Unto Jahaz they have given their voice, From Zoar unto Horonaim, A heifer of the third [year], For even waters of Nimrim become desolations.
35 And I have caused to cease to Moab, An affirmation of Jehovah, Him who is offering in a high place, And him who is making perfume to his god.
36 Therefore my heart for Moab as pipes doth sound, And my heart for men of Kir-Heres As pipes doth sound, Therefore the abundance he made did perish.
37 For every head [is] bald, and every beard diminished, On all hands cuttings, and on the loins -- sackcloth.
38 On all roofs of Moab, and in her broad-places, All of it -- [is] lamentation, For I have broken Moab as a vessel in which there is no pleasure, An affirmation of Jehovah.
39 How hath it been broken down! they have howled, How hath Moab turned the neck ashamed, And Moab hath been for a derision. And for a terror to all round about her.
40 For thus said Jehovah: Lo, as an eagle he doth flee, And hath spread his wings unto Moab.
41 Captured have been the cities, And the strongholds are caught, And the heart of the mighty of Moab Hath been in that day as the heart of a distressed woman.
42 And Moab hath been destroyed from [being] a people, For against Jehovah he exerted himself.
43 Fear, and a snare, and a gin, [are] for thee, O inhabitant of Moab -- an affirmation of Jehovah,
44 Whoso is fleeing because of the fear falleth into the snare, And whoso is coming up from the snare is captured by the gin, For I bring in unto her -- unto Moab -- The year of their inspection, An affirmation of Jehovah.
45 In the shadow of Heshbon stood powerless have fugitives, For fire hath gone forth from Heshbon, And a flame from within Sihon, And it consumeth the corner of Moab, And the crown of the sons of Shaon.
46 Wo to thee, O Moab, Perished hath the people of Chemosh, For thy sons were taken with the captives, And thy daughters with the captivity.
47 And I have turned back [to] the captivity of Moab, In the latter end of the days, An affirmation of Jehovah! Hitherto [is] the judgment of Moab.