1 א גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה br
2 ב כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר br
3 ג שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר br
4 ד הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי br
5 ה הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו br
6 ו אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד br
7 ז כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך br
8 ח אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך br
9 ט ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל br
10 י פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב br
11 יא תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו br
12 יב נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת br
13 יג כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב
14 יד נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר br
15 טו בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם br
16 טז דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו br
17 יז הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך br
18 יח מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר br
19 יט שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה br
20 כ מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע
21 כא אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים br
22 כב כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך br
23 כג רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר br
24 כד טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר br
25 כה מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק br
26 כו מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע br
27 כז אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד br
28 כח עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו
1 Also these are Proverbs of Solomon, that men of Hezekiah king of Judah transcribed: --
2 The honour of God [is] to hide a thing, And the honour of kings to search out a matter.
3 The heavens for height, and the earth for depth, And the heart of kings -- [are] unsearchable.
4 Take away dross from silver, And a vessel for the refiner goeth forth,
5 Take away the wicked before a king, And established in righteousness is his throne.
6 Honour not thyself before a king, And in the place of the great stand not.
7 For better [that] he hath said to thee, `Come thou up hither,` Than [that] he humble thee before a noble, Whom thine eyes have seen.
8 Go not forth to strive, haste, turn, What dost thou in its latter end, When thy neighbour causeth thee to blush?
9 Thy cause plead with thy neighbour, And the secret counsel of another reveal not,
10 Lest the hearer put thee to shame, And thine evil report turn not back.
11 Apples of gold in imagery of silver, [Is] the word spoken at its fit times.
12 A ring of gold, and an ornament of pure gold, [Is] the wise reprover to an attentive ear.
13 As a vessel of snow in a day of harvest, [So is] a faithful ambassador to those sending him, And the soul of his masters he refresheth.
14 Clouds and wind, and rain there is none, [Is] a man boasting himself in a false gift.
15 By long-suffering is a ruler persuaded, And a soft tongue breaketh a bone.
16 Honey thou hast found -- eat thy sufficiency, Lest thou be satiated [with] it, and hast vomited it.
17 Withdraw thy foot from thy neighbour`s house, Lest he be satiated [with] thee, and have hated thee.
18 A maul, and a sword, and a sharp arrow, [Is] the man testifying against his neighbour a false testimony.
19 A bad tooth, and a tottering foot, [Is] the confidence of the treacherous in a day of adversity.
20 Whoso is taking away a garment in a cold day, [Is as] vinegar on nitre, And a singer of songs on a sad heart.
21 If he who is hating thee doth hunger, cause him to eat bread, And if he thirst, cause him to drink water.
22 For coals thou art putting on his head, And Jehovah giveth recompense to thee.
23 A north wind bringeth forth rain, And a secret tongue -- indignant faces.
24 Better to sit on a corner of a roof, Than [with] a woman of contentions, and a house of company.
25 [As] cold waters for a weary soul, So [is] a good report from a far country.
26 A spring troubled, and a fountain corrupt, [Is] the righteous falling before the wicked.
27 The eating of much honey is not good, Nor a searching out of one`s own honour -- honour.
28 A city broken down without walls, [Is] a man without restraint over his spirit!