1 א ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות
2 ב ואמר אל המלאך הדבר בי--מה אלה ויאמר אלי--אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם {ס}
3 ג ויראני יהוה ארבעה חרשים
4 ד ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה {ס}
5 ה ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה
6 ו ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה
7 ז והנה המלאך הדבר בי--יצא ומלאך אחר יצא לקראתו
8 ח ויאמר אלו--רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה
9 ט ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה {פ}
10 י הוי הוי ונסו מארץ צפון--נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם--נאם יהוה
11 יא הוי ציון המלטי--יושבת בת בבל {ס}
12 יב כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו
13 יג כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני {ס} [ (Zechariah 2:14) יד רני ושמחי בת ציון--כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה ] [ (Zechariah 2:15) טו ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך--וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך ] [ (Zechariah 2:16) טז ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם ] [ (Zechariah 2:17) יז הס כל בשר מפני יהוה--כי נעור ממעון קדשו {ס} ]
1 And I lift up mine eyes, and look, and lo, a man, and in his hand a measuring line.
2 And I say, `Whither are thou going?` And he saith unto me, `To measure Jerusalem, to see how much [is] its breadth, and how much its length.`
3 And lo, the messenger who is speaking with me is going out, and another messenger is going out to meet him,
4 and he saith unto him, `Run, speak unto this young man, saying: Unwalled villages inhabit doth Jerusalem, From the abundance of man and beast in her midst.
5 And I -- I am to her -- an affirmation of Jehovah, A wall of fire round about, And for honour I am in her midst.
6 Ho, ho, and flee from the land of the north, An affirmation of Jehovah, For, as the four winds of the heavens, I have spread you abroad, An affirmation of Jehovah.
7 Ho, Zion, be delivered who art dwelling [with] the daughter of Babylon.
8 For thus said Jehovah of Hosts: After honour He hath sent me unto the nations who are spoiling you, For he who is coming against you, Is coming against the daughter of His eye.
9 For lo, I am waving my hand against them, And they have been a spoil to their servants. And ye have known that Jehovah of Hosts hath sent me.
10 Singe, and rejoice, O daughter of Zion, For lo, I am coming, and have dwelt in thy midst, An affirmation of Jehovah.
11 And joined have been many nations unto Jehovah in that day, And they have been to Me for a people, And I have dwelt in thy midst, And thou hast known that Jehovah of Hosts hath sent me unto thee.
12 And Jehovah hath inherited Judah, His portion on the holy ground, And He hath fixed again on Jerusalem.
13 Hush, all flesh, because of Jehovah, For He hath been roused up from His holy habitation!`