1 א כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ

2 ב ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו

3 ג והילילו שירות היכל ביום ההוא--נאם אדני יהוה  רב הפגר בכל מקום השליך הס  {פ}

4 ד שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ

5 ה לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה

6 ו לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר

7 ז נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם

8 ח העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים  {פ}

9 ט והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור

10 י והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר  {פ}

11 יא הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ  לא רעב ללחם ולא צמא למים--כי אם לשמע את דברי יהוה

12 יב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו

13 יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים--בצמא

14 יד הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד  {ס}