6 ו זכר-רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה br
7 ז חטאות נעורי ופשעי-- אל-תזכר br כחסדך זכר-לי-אתה-- למען טובך יהוה br
1 א למנצח מזמור לדוד br
2 ב בבוא-אליו נתן הנביא-- כאשר-בא אל-בת-שבע br
1 א שיר המעלות br ממעמקים קראתיך יהוה br
2 ב אדני שמעה בקולי br תהיינה אזניך קשבות-- לקול תחנוני br
18 יח מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא
17 יז ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו br ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו
13 יג מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם br
5 ה טוב-איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט br
1 א לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד--הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים--ושוב אלי נאם יהוה
2 ב שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת (שכבת)--על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך
3 ג וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם
4 ד הלוא מעתה קראתי (קראת) לי אבי אלוף נערי אתה
5 ה הינטר לעולם אם ישמר לנצח הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל {פ}
6 ו ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על כל הר גבה ואל תחת כל עץ רענן--ותזני שם
7 ז ואמר אחרי עשותה את כל אלה אלי תשוב--ולא שבה ותראה (ותרא) בגודה אחותה יהודה
8 ח וארא כי על כל אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה--ותלך ותזן גם היא
9 ט והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ
10 י וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה--בכל לבה כי אם בשקר נאם יהוה {ס}
11 יא ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה
12 יב הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם יהוה--לוא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם יהוה לא אטור לעולם
13 יג אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יהוה
14 יד שובו בנים שובבים נאם יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון
15 טו ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל
16 טז והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם יהוה--לא יאמרו עוד ארון ברית יהוה ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד
17 יז בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל הגוים לשם יהוה לירושלם ולא ילכו עוד--אחרי שררות לבם הרע {ס}
18 יח בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם
19 יט ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו (תקראי) לי ומאחרי לא תשובו (תשובי)
20 כ אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה
21 כא קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלהיהם
22 כב שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו
23 כג אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל
24 כד והבשת אכלה את יגיע אבותינו--מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם
25 כה נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו--כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו {ס}
31 לא וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה ולא עזבתם כי אל חנון ורחום אתה
1 א וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם--לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל
2 ב ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני
3 ג כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם
4 ד ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל
5 ה ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן--לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב
6 ו וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור
7 ז ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים
8 ח עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו
9 ט כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו {ס}
10 י ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה--ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם
11 יא אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון--נכנעו ויבאו לירושלם
12 יב גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים--בדבר יהוה
13 יג ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני--קהל לרב מאד
14 יד ויקמו--ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון
15 טו וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה
16 טז ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים
17 יז כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור--להקדיש ליהוה
18 יח כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו--כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד
19 יט כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש {ס}
20 כ וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם {ס}
21 כא ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים--בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז--ליהוה {ס}
22 כב וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים--המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם {ס}
23 כג ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה
24 כד כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן {ס} והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב
25 כה וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה
26 כו ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם {ס}
27 כז ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים {פ} br
18 יח ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו {פ}
11 יא צדקתך לא-כסיתי בתוך לבי-- אמונתך ותשועתך אמרתי br לא-כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב br
7 ז יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח
6 ו אך טוב וחסד ירדפוני-- כל-ימי חיי br ושבתי בבית-יהוה לארך ימים