6 ו לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם br
7 ז אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל br
8 ח תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה br
9 ט עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך br
10 י מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב br
11 יא ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן
23 כג בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור br
9 ט גם מתרפה במלאכתו-- אח הוא לבעל משחית br
24 כד יד-חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס br
24 כד יד-חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס br
9 ט טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם
8 ח יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו--גם עיניו (עינו) לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה--גם זה הבל וענין רע הוא
11 יא הון מהבל ימעט וקבץ על-יד ירבה br
10 י כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך--עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה {ס}
17 יז ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו br ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו
12 יב ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו
13 יג וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא
4 ד ראש--עשה כף-רמיה ויד חרוצים תעשיר br
22 כב ברכת יהוה היא תעשיר ולא-יוסף עצב עמה br
3 ג גל אל-יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך br
3 ג גל אל-יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך br
13 יג אל-תאהב שנה פן-תורש פקח עיניך שבע-לחם br
18 יח גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו--זה מתת אלהים היא
4 ד וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה--כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח
19 יט כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו