1 The words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem.
2 All is to no purpose, said the Preacher, all the ways of man are to no purpose.
3 What is a man profited by all his work which he does under the sun?
4 One generation goes and another comes; but the earth is for ever.
5 The sun comes up and the sun goes down, and goes quickly back to the place where he came up.
6 The wind goes to the south, turning back again to the north; circling round for ever.
7 All the rivers go down to the sea, but the sea is not full; to the place where the rivers go, there they go again.
8 All things are full of weariness; man may not give their story: the eye has never enough of its seeing, or the ear of its hearing.
9 That which has been, is that which is to be, and that which has been done, is that which will be done, and there is no new thing under the sun.
10 Is there anything of which men say, See, this is new? It has been in the old time which was before us.
11 There is no memory of those who have gone before, and of those who come after there will be no memory for those who are still to come after them.
12 I, the Preacher, was king over Israel in Jerusalem.
13 And I gave my heart to searching out in wisdom all things which are done under heaven: it is a hard thing which God has put on the sons of men to do.
14 I have seen all the works which are done under the sun; all is to no purpose, and desire for wind.
15 That which is bent may not be made straight, and that which is not there may not be numbered.
16 I said to my heart, See, I have become great and am increased in wisdom more than any who were before me in Jerusalem--yes, my heart has seen much wisdom and knowledge.
17 And I gave my heart to getting knowledge of wisdom, and of the ways of the foolish. And I saw that this again was desire for wind.
18 Because in much wisdom is much grief, and increase of knowledge is increase of sorrow.
1 א דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם
2 ב הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל
3 ג מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש
4 ד דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת
5 ה וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם
6 ו הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח
7 ז כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת
8 ח כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע
9 ט מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש
10 י יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו
11 יא אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה {פ}
12 יב אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם
13 יג ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו
14 יד ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח
15 טו מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות
16 טז דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת
17 יז ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח
18 יח כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב