1 ויהי כי־החל האדם לרב על־פני האדמה ובנות ילדו להם ׃

2 ויראו בני־האלהים את־בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ׃

3 ויאמר יהוה לא־ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה ׃

4 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם ׃ פ

5 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל־יצר מחשבת לבו רק רע כל־היום ׃

6 וינחם יהוה כי־עשה את־האדם בארץ ויתעצב אל־לבו ׃

7 ויאמר יהוה אמחה את־האדם אשר־בראתי מעל פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמש ועד־עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם ׃

8 ונח מצא חן בעיני יהוה ׃ פ

9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את־האלהים התהלך־נח ׃