9 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם־בא אל־אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן־זרע לאחיו ׃
10 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם־אתו ׃
7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי־קדש הוא לאלהיו ׃
26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל־הארץ ובכל־הרמש הרמש על־הארץ ׃
27 ויברא אלהים את־האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם ׃
28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את־הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל־חיה הרמשת על־הארץ ׃
24 וינחם דוד את בת־שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את־שמו שלמה ויהוה אהבו ׃
14 בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת ׃
3 אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך ׃
6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני ׃
21 ויתחזק אביהו וישא־לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות ׃ ס
5 כי־יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא־יעבר עליו לכל־דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את־אשתו אשר־לקח ׃ ס
2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות ׃
29 כן הבא אל־אשת רעהו לא ינקה כל־הנגע בה ׃
10 שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי־ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה ׃
14 שובו בנים שובבים נאם־יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון ׃
4 אשת־חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה ׃
13 והוא אשה בבתוליה יקח ׃
14 אלמנה וגרושה וחללה זנה את־אלה לא יקח כי אם־בתולה מעמיו יקח אשה ׃
10 ואיש אשר ינאף את־אשת איש אשר ינאף את־אשת רעהו מות־יומת הנאף והנאפת ׃
13 ואיש אשר ישכב את־זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם ׃
9 וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי ׃
10 וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא־מנעתי את־לבי מכל־שמחה כי־לבי שמח מכל־עמלי וזה־היה חלקי מכל־עמלי ׃
11 ופניתי אני בכל־מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש ׃
12 ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר־כבר עשוהו ׃
24 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ׃
17 וינגע יהוה את־פרעה נגעים גדלים ואת־ביתו על־דבר שרי אשת אברם ׃
18 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה־זאת עשית לי למה לא־הגדת לי כי אשתך הוא ׃
2 ונקבצו בני־יהודה ובני־ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן־הארץ כי גדול יום יזרעאל ׃
21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה ׃
22 ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם ׃
23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת ׃
24 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ׃
1 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר ׃
2 ותאמר שרי אל־אברם הנה־נא עצרני יהוה מלדת בא־נא אל־שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי ׃
3 ותקח שרי אשת־אברם את־הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה ׃
36 כה־אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על־מאהביך ועל כל־גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם ׃
37 לכן הנני מקבץ את־כל־מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל־אשר אהבת על כל־אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את־כל־ערותך ׃
1 רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא־חלה כי־רבים בני־שוממה מבני בעולה אמר יהוה ׃
1 והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־יהוה ׃
25 וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ׃
22 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה ׃
22 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה ׃
22 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה ׃
18 יהי־מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך ׃
19 אילת אהבים ויעלת־חן דדיה ירוך בכל־עת באהבתה תשגה תמיד ׃
22 ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם ׃
23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת ׃
24 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ׃
24 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ׃
25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו ׃
7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם־תעירו ואם־תעוררו את־האהבה עד שתחפץ ׃ ס
29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה ׃
30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את־אשתו והעמיד את־האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל־התורה הזאת ׃
6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני ׃
7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם־תעירו ואם־תעוררו את־האהבה עד שתחפץ ׃ ס
8 ערות אשת־אביך לא תגלה ערות אביך הוא ׃ ס
20 ואל־אשת עמיתך לא־תתן שכבתך לזרע לטמאה־בה ׃
10 אשת־חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה ׃
17 לא תחמד בית רעך לא־תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך ׃ פ
7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם־תעירו ואם־תעוררו את־האהבה עד שתחפץ ׃ ס
15 ולא־אחד עשה ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל־יבגד ׃
16 כי־שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על־לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו ׃ ס
14 לא תנאף ׃ ס
9 טוב לשבת על־פנת־גג מאשת מדינים ובית חבר ׃
13 כי־יקח איש אשה ובא אליה ושנאה ׃
14 ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את־האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא־מצאתי לה בתולים ׃
15 ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את־בתולי הנער אל־זקני העיר השערה ׃
16 ואמר אבי הנער אל־הזקנים את־בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה ׃
17 והנה־הוא שם עלילת דברים לאמר לא־מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר ׃
5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי־חולת אהבה אני ׃
9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה־זה עומד אחר כתלנו משגיח מן־החלנות מציץ מן־החרכים ׃
9 לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו ׃
18 ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו עזר כנגדו ׃
10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה־בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו ׃
11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים ׃
12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה־לי עדנה ואדני זקן ׃
2 תחלת דבר־יהוה בהושע פ ויאמר יהוה אל־הושע לך קח־לך אשת זנונים וילדי זנונים כי־זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה ׃
32 נאף אשה חסר־לב משחית נפשו הוא יעשנה ׃
9 וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי ׃
9 וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי ׃
1 כי־יקח איש אשה ובעלה והיה אם־לא תמצא־חן בעיניו כי־מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו ׃